שבועה שלא אוכל סתם אסור אפילו בכל שהוא ואינו חייב אלא על כזית ואם פירש כל שהוא או שאומר שלא אטעום חייב אפילו בכל שהוא נשבע שלא לאכול אסור גם לשתייה דשתייה בכלל אכילה נשבע שלא לשתות מותר לאכול דאין אכילה בכלל שתייה שבועה שלא אוכל או שלא אשתה ואכל או שתה מאכלים או משקים רעים שאינן ראויין לאכילה ושתייה פטור אבל אסור שלא אוכל נבלות וטרפות אינו שבועה שבועה שלא אוכל נבלות ושחוטות או אפילו אמר שבועה שלא אוכל סתם חלה השבועה גם על הנבלה וכן אם אמר שבועה שלא אוכל תאנים וחזר ואמר שבועה שלא אוכל תאנים וענבים חלו שתי השבועות על התאנים אמר קונם אשתי נהנית אם אכלתי היום ואכל נבילות וטרפות אשתו אסורה דחשיב שפיר אכילה אמר שבועה שאוכל היום ואכל עפר יצא ידי שבועה דהא אחשביה אכילה שבועה שלא אוכל ואכל עפר פטור שאינו בכלל אכילה סתם ואם פי' שלא אוכל עפר ואכלו חייב בכזית ובפחות מכזית פטור אבל אסור וכן שבועה שלא אוכל חרצן פטור אבל אסור על פחות מכזית שבועה שלא אוכל ככר זה חייב על כל כזית וכזית שיאכל ממנו ואסור אפילו בכל שהוא שבועה שלא אוכלנה אינו חייב עד שיאכל כולה אבל אסור אפילו בכל שהוא ומ"מ אם שייר ממנו פחות מכזית חייב כאילו אכלו כולו הלכך אם אמר שבועה שלא אוכלנה ואחר כך אומר שבועה שלא אוכל ככר זה גם השנייה חלה שמתחלה לא נשבע אלא על כולו אבל מקצתו יכול לאוכלו ואח"כ נשבע על קצתו וכשאוכל כזית ממנה עובר על השנייה וכשגומר לאוכלה מתחייב בראשונה אמר שבועה שלא אוכל ככר זה שבועה שלא אוכלנה אין השנייה חלה שאי אפשר לו לאכול כולה אם לא שיאכל מתחלה מקצתה שבועה שלא אוכל תשע וחזר ואמר שבועה שלא אוכל עשר אין השנייה חלה אמר שבועה שלא אוכל תשע אלו שבועה שלא אוכל עשר גם השנייה חלה ואם אוכל תשע אלו ועוד אחד עובר על ב' השבועות שבועה שלא אוכל י' שבועה שלא אוכל ט' יש כאן ב' שבועות ואם אוכל ט' עובר על השנייה וכשאוכל העשירי עובר גם על הראשונה שבועה שאוכל ככר זה מקצתה נמי במשמע שנשבע על כל כזית וכזית ממנה שיאכלנה לפיכך נשרף מקצתה חייב לאכול המותר שהרי יוצא בו ידי שבועתו שנשבע על כל כזית וכזית ממנו שיאכלנו ומיהו כשהוא לפנינו צריך לאכול כולו שבועה שאוכלנה לא יצא ידי שבועתו עד שיאכל כולה לפיכך נשרף מקצתה אין צריך לאכול המותר שלא יצא בו ידי שבועתו שבועה שאוכל ככר זו ואחר כך אומר שבועה שלא אוכלנה הראשונה שבועת ביטוי והשנייה שבועת שוא שנשבע לבטל המצוה לעבור על שבועתו עובר מיד אפי' אם לא יאכלנה ואם יאכלנה קיים שבועתו הראשונה ואינו עובר אלא על השנייה הלכך מוטב שיאכלנה כדי שלא יעבור גם על הראשונה ואם אומר שבועה שלא אוכל ככר זו שבועה שאוכלנה מיד עבר על השנייה ואם יאכלנה יעבור גם על הראשונה הילכך מוטב שלא יאכלנה כדי שלא יעבור גם על הראשונה נשבע על ככר שלא יאכלנו ואכל אפילו כולו ונשאל עליו נפטר משבועתו שבועה שלא אוכל ככר זו שבועה שלא אוכל ככר זו אין השנייה חלה ואם נשאל על הראשונה חלה השנייה שבועה שלא אכלתי היום שבועה שלא אכלתי היום יש כאן עונש ב' שבועות ושני פעמים נשבע לשקר: