המגרש על תנאי ה"ז כשאר כל מעשה שנעשה על תנאי שאין המעשה מתקיים אא"כ יתקיים התנאי ואם לא יתקיים התנאי אין כאן גט כלל ואפי' אם הוא כהן מותרת לו ובלבד שיהא כהלכתו שיהא כפול ותנאי קודם למעשה והן קודם ללאו ותנאי בדבר אחד ומעשה בדבר אחר ושיוכל להתקיים המעשה על ידי שליח ושיהיה בדבר שתוכל לעשותו כדפירשתי בהלכות קידושין אבל אם לא נעשה כהלכתו התנאי בטל והגירושין קיימין ולכשיתקיים התנאי מתקיים הגט למפרע משעת נתינה לפיכך מת הבעל או נשרף הגט או נאבד קודם קיום התנאי הוי גט בד"א שאומר מעכשיו או ע"מ דהוי כמעכשיו כיצד אמר לה ה"ז גיטך ע"מ שתתני לי ר' זוז לאחר ל' יום חל הגט מיד ולכשתתן לו תהיה מגורשת למפרע אפילו אם נשרף הגט ומ"מ לאחר לא תינשא עד שתתן ואם נישאת כתב הרמ"ה שיוציא עד שיתקיים התנאי ואם קיימה התנאי יקיים והרמב"ם כתב שיכולה לינשא מיד ולא חיישינן שמא לא תתן כיון שהיה התנאי במעכשיו או בעל מנת ולא נהירא דבהדיא קתני בברייתא על זה ולאחר לא תינשא עד שתתן ואם לא נתנה לו בחייו שוב לא תוכל לקיים התנאי אפי' אם תתן ליורשיו דע"מ שתתן לי משמע לי ולא ליורשיי כיון שלא תוכל לקיים התנאי בטל הגירושין וחולצת או מתייבמת והרמב"ם כ' חולצת ולא מתייבמת ולא נהירא אבל לא אמר ע"מ אלא ה"ז גיטך אם תתן לי מאתים זוז לאחר ל' יום לא חל עד שעת נתינה ואם נקרע או נאבד קודם נתינה אינה מגורשת אמר לה ה"ז גיטך ע"מ שתתני לי ק"ק זוז ולא רצה לקבלם נתנה לו בעל כרחו כתב רב האי דהוי גט והרמב"ם כתב דהויא ספק מגורשת וכן הוא מסקנת א"א הרא"ש ז"ל אמר לה ע"מ שתתני לי מאתים זוז ומחל לה עליהם לא הוי כאילו נתנם לו ולא הוי גט ע"מ שתתן לי איצטליתי ואבדה אפילו אם נתנה לו דמיה אינו גט אלא אם כן הוא מתרצה בקבלת הדמים אבל כי מתרצה מיהא הוי גט אע"פ דאילו מחלה עליה לא הוי גט על מנת שתתני לי מאתים זוז בתוך שלשים יום נתנה לו בתוך שלשים יום מגורשת לא נתנה לו תוך ל' יום אינה מגורשת כתב הר"ם כהן אפילו לא נתנו לו עד ל' יום בסופו מגורשת דעד ל' יום שיהיו שלימים קאמר ואם אמר לה בתחילת יום ראשון לחדש ונתנה לו המעות בסוף ליל ראשון לחדש שני הויא ספק מגורשת דמספקא לן אי בעינן ל' יום מעת לעת או ל' יום כדאמרי אינשי דלא קפדי בהדי ליליא דעבר לה מיומא קמא וצריכה גט שני ואם מת קודם שיתן לה גט שני חולצת ולא מתייבמת כתב הרמב"ם מת בתוך ל' יום כיון ששלמו שלשים יום ולא נתנה לו אינה מגורשת לא קבע זמן לנתינתה ומת קודם שנתנה אינה יכולה ליתן ליורשיו שלא התנה עליה אלא שתתן לו ולא בטל התנאי שהרי לא קבע לו זמן לפיכך אע"פ שאבד הגט או נקרע קודם שימות הרי זו מגורשת מספק ולא תינשא לאחר עד שתחלוץ ואיני מבין דבריו כיון שאינה יכולה לקיים התנאי לעולם א"כ למה לא יתבטל הגט: התנה עמה שתעשה דברים ולא פירש כמה כגון ע"מ שתעשה לי מלאכה או שתשמשי את אבא או תניקי את בני כתב הרמב"ם דהוי כמפרש יום אחד ואם עשתה עמו מלאכה יום אחד או ששמשה את אביו יום אחד או הניקה את בנו יום אחד בתוך הזמן שהתינוק יונק שהוא כ"ד חדש דהוי גט וכן הוא דעת ר"י אבל לדעת א"א הרא"ש ז"ל צריכה לשמש את אביו כל ימי חייו ולהניק את בנו עד שישלמו כ"ד חדשים ללידתו וכ"כ הרמ"ה ותוך הזמן אינה רשאה לינשא שמא לא תקיים התנאי וה"מ דלא בעי ב' שנים שלימים אלא עד שיהא לולד ב' שנים היכא דאתני מקמי דשלמו ליה ב' שנים אבל לאחר ששלמו ב' שנים ע"כ לאו לשיעורא זוטא דהיינו ב' שנים איכוין אלא לכל זמן שהתינוק ראוי לינק כרבי יהושע דאמר אפי' ג' וד' שנים ולא נהירא לא"א הרא"ש ז"ל אלא אפי' לא הניקתו אלא שעה אחת קיימה תנאה כיון ששלמו ב' השנים כתב עוד הרמ"ה אמר לה ע"מ שתשמשי את אבא ושתניקי את בני יום אחד אם שמשתו והניקתו יום אחד בליל שבת ויומו ה"ז גט ואם לאו אף ע"פ ששמשתו והניקתו מעת לעת ומת הבן או האב אינו גט והוא שיהיה יום אחד בתוך ב' השנים של הנקת הולד ע"כ ונ"ל שאם אמר לה על מנת שתניק לבני ו' חדשים רואים אם נשאר לזמן הנקת העובר דהיינו עד שתהיה לו ב' שנים יותר מו' חדשים אז ודאי לאו לצעורה מיכוין אלא להקל מעליה שלא תניק עד שישלימו כ"ד חדשים ואם כן אם מת הבן תוך ו' חדשים אחר שהניקה מעט הוי גט אבל אם לא נשארו ו' חדשים להנקת העובר אז ודאי כיון שפירש ו' חדשים לצעורה קא מכוין ואם מת תוך ו' חדשים אינו גט מת האב או הבן אחר שהתחילה להניק או לשמש אפי' יום אחד הוי גט אבל מתו קודם שהתחילה כלל אינו גט פירש ע"מ שתשמשי או תניק ב' שנים מת בתוך הזמן שאין העכבה מצידה או שאמר האב איני חפץ בשימושך לא מפני שהכעיסתו אלא שהעכבה תלויה בו קאמר רשב"ג שהוא גט כיון שהעכבה אינה מצידה וחכמים אומרים אינו גט ופסק ר"י כרשב"ג והרי"ף כחכמים וכ"כ הרמב"ם א"ל לפני ב' כשאמסור לך גיטך יהיה ע"ת שתשמשי את אבא ב' שנים ולא מסרו מידו לידה אח"כ א"ל בפני עדים אחרים ע"מ שתתני לי ר' זוז ומסרו לה בפני כולם בסתם לא בטלו דבריו האחרונים את הראשונים אלא הוי כאומר לה עשי אחד מאלו הדברים אם תרצה תשמשי את אבא או תתני לי ר' זוז ואין אחד מהראשונים ואחד מהאחרונים מצטרפין להעיד ע"ת אלא יתקיים בחותמיו בלא תנאי עד שיהיו שנים הראשונים או שנים האחרונים אבל אם אמר לה תחילה ע"מ שתתני לי ר' זוז וחזר ואמר ע"מ שתתני לי ש' זוז בטלו דבריו האחרונים את הראשונים וצריכה ליתן ג' מאות זוז וכ' הרמ"ה ה"ה איפכא שאמר תחילה ג' מאות זוז ואח"כ אמר מאתים: ה"ז גיטך ע"מ שתחזיר לי הנייר מגורשת ותקיים תנאה ה"ז גיטך והנייר שלי אינה מגורשת לא שנא אמר על הנייר של עיקר הגט לא שנא על הנייר שבין השיטות ל"ש אם אותיות הגט מעורות ודבוקות זו בזו לא שנא אם אינן דבוקות זו בזו התנה על דבר שאי איפשר לקיימו כגון ע"מ שתעלי לרקיע או שתרדי לתהום או שתבלעי קנה של ד' אמות אינו תנאי והגט גט אע"פ שלא תוכל לקיימו שלא כיון אלא להפליגה בדברים בד"א בדברים שאי איפשר לה לקיים כלל אבל דבר שאיפשר לה לקיימו אפי' באיסור כגון ע"מ שתאכלי בשר חזיר הוי תנאה שאפשר לה שתאכלנו ותלקה ואין זה מתנה על מה שכתוב בתורה שאינו מתנה שתאכלנו עכ"פ שאם לא תאכלנו לא תתגרש בד"א כשהאיסור תלוי בה לעבור עליו אבל אם תלוי באחרים שא"ל ע"מ שתבעלי לאבא לא הוי תנאי שאביו לא ישמע לה לעשות איסור אמר לה ע"מ שלא תבעלי לאבא ונבעלה לא הוי גט אבל כ"ז שלא נבעלה לו מותרת לינשא ולא חיישינן שמא תבעל אמר לה ע"מ שלא תינשא לאבא וניסת לו הוי גט שאין לו בה נישואין אמר לה ע"מ שתינשא לפלוני ונישאת לו הוי גט כשאר תנאי אבל אמרו חכמים לא תינשא לא לאותו פלוני ולא לאחר לאותו פלוני לא שמא יאמרו מחליפין נשותיהן זה לזה במתנה לאחר לא תינשא כל זמן שלא נתקיים התנאי בנשואי פלוני ואם ניסת לאותו פלוני לא תצא ניסת לאחר קודם שניסת לאותו פלוני תצא ואם תקיים התנאי שתינשא לאותו פלוני הוי גט למפרע ואם לא תקיים התנאי הוי בניה ממזרים כתב הרמ"ה דתצא ולא יחזיר עולמית ואפי' לאחר מיתת הבעל אפילו נתן לה הבעל גט שני לאחר נישואי שני דאי לא יתקיים תנאה דגט ראשון ולא מצי לאהדורה דכי אינסבה ליה מעיקרא באיסור אשת איש אינסבא ליה ואיתסר עליה איסור עולם כמו סוטה שאסורה לבועלה אפילו לאחר מיתת הבעל ה"נ כיון דלא איקיים תנאה דגט ראשון לא מצי לאהדורה אפי' לאחר מיתת הבעל נמי לענין חשש דאיסורא כחיי הבעל דמי דכי היכי דבחיי הבעל תצא משום דחיישינן דילמא לא תקיים תנאה לאחר מיתת הבעל נמי תצא חיישינן דילמא לא תקיים תנאה ופגע באיסור סוטה אבועל ואי אקיים תנאה נמי אסורה אשני לאהדורה דהא לא משכחת דמקיימת תנאה בחיי שני אא"כ גירשה וניסת לבעל התנאי ותו לא מצי שני לאהדורה דהוה ליה מחזיר גרושתו מן הנישואין וה"מ שניסת לשני אבל נתקדשה תצא ולא יחזיר אלא לאחר מיתת הבעל או שיתן לה הבעל גט שני בלא תנאי אבל בתר דמקיים התנאי בגט דאשון לא מצי לאהדורה דהוה ליה מחזיר גרושתו מן האירוסין אמר לה ע"מ שלא תנשאי לפלוני ה"ז גט ומותרת לינשא מיד כיון שבידה לקיימו שאי איפשר לינשא לו אלא מדעתה ואין תקנה להתירה לו אא"כ יקדשנה המגרש ויחזור ויגרשנה סתם אבל אין תקנה להתירה במה שיטלנו מידה ויחזור ויתננו לה סתם כי כבר אינם ברשותו שגט גמור נתן לה אלא שהטיל בו תנאי ואם נישאת לאחר וגירשה האחר אפי' סתם לא הותרה עדיין לאותו פלוני ואם נישאת לו בטל הגט ובניה ממזרים מן הראשון זנתה עמו הולד כשר והגט כשר שלא התנה אלא על נישואין ע"מ שתבעלי לפלוני נתקיים התנאי שנבעלה לו בין בזנות בין בנישואין ה"ז גט ובירושלמי קאמר לכתחילה לא תבעל לו דהא אינה מגורשת עד שתבעל לו נמצא תחילת ביאה באיסור שעודה א"א והרשב"א כתב כיון דקי"ל האומר ע"מ כאומר מעכשיו דמי א"כ כשבועל פנויה היא דלכשיתקיים הגט פנויה היא למפרע על מנת שלא תבעלי לפלוני הויא גט ולא תינשא עד שימות אותו פלוני דחיישינן שמא תבעל לו באונס ומטעם זה נמי ע"מ שתתני לי מאתים זוז לא תינשא עד שתתן שמא לא תתן שלא יהיה לה ממה ליתן וצריך שלא יתנה עליה תנאי שעומדת בה כל ימיה כגון ע"מ שלא תאכל בשר ולא תלכי לבית אביך כל ימי חייך שאם התנה כך אין זה כריתות אבל ע"מ שלא תאכלי בשר עד זמן קצוב הוי גט ותינשא מיד שהרי בידה לקיימו שלא תאכל בשר ולא תכנס לבית אביה כל אותו הזמן ואפי' אם הרחיק הזמן יותר מכדי חיי האדם כיון שהוא דבר פסוק: כתב הרמב"ם אמר לה ע"מ שלא תינשא לפלוני אין זה כריתות כמו על מנת שלא תשתי יין או שלא תלכי לבית אביך ולא נהירא דכיון שאיפשר שימות אותו פלוני בחייה ויתבטל התנאי הוי שפיר כריתות ולא דמי לשלא תלכי לבית אביך שאפי' לאחר מיתתו אסורה ליכנס בו שנקרא על שם אביה וכתב עוד הרמב"ם ע"מ שלא תשתי יין זה לעולם ונשפך היין אין זה כריתות משום שלא הותרה במה שנאסרה ובתוספתא איתא בהדיא בהיפך זה דקתני ע"מ שלא תעלה באילן זה לעולם ונקצץ האילן ה"ז גט כתב הרמב"ם כל תנאי שאינו כמעכשיו או בע"מ אלא אמר לה אם תעשה כך וכך יהא גט יכול הבעל לבטל התנאי או להוסיף על התנאי או להתנות תנאי אחר כל זמן שלא נתקיים התנאי ראשון אע"ג שהגיע הגט לידה אינה מגורשת ואם מת הבעל או נאבד הגט קודם שיתקיים אינה מגורשת ולכתחלה לא תינשא עד שיתקיים ואם נישאת לא תצא אבל אמר מעכשיו או ע"מ כיון שנתקיים התנאי חל הגט למפרע משעת נתינה ואינו יכול לבטל הגט ולא להוסיף על התנאי משיגיע גט לידה ואם אבד הגט או נשרף אפילו מת הבעל קודם שיתקיים ה"ז מקיימת התנאי אחרי מותו וכבר היא מגורשת משהגיע הגט לידה ויכולה להנשא אע"פ שעדיין לא נתקיים התנאי ואין לחוש שהיא לא תקיים הואיל והוא כמעכשיו או בע"מ ע"כ וכן יראה מדברי רב אלפס שכתב בתשובה נתן גט על תנאי צריך שימסור הגט ליד האשה בכדי שלא יוכל לבטלו ור"ל משהגיע הגט לידה שוב אינו יכול לבטלו ונראה דמה שחילק בין תנאי דמעכשיו לתנאי דאם דבמעכשיו תהא מגורשת למפרע אפי' מת הבעל או נשרף הגט מה שאין כן בתנאי דאם יפה חילק אבל מ"ש דבמעכשיו יכולה לינשא מיד אע"ג שלא נתקיים התנאי נ"ל שאינו תלוי בזה דאע"פ שחל למפרע מ"מ אינה יכולה לינשא בתנאי שאין בידה לקיימו אע"פ שהוא חל למפרע אם יתקיים שמא לא יתקיים ולא יחול הגט לעולם כתב א"א הרא"ש ז"ל בתשובה באחד שנתן גט במעכשיו אם לא יבא תוך שתי שנים שיכול לבטל התנאי ותינשא מיד כי בביטול התנאי חל הגט למפרע משעה שיבא הגט לידה וכתב הוא הדין בכל תנאי שמתנה בשעה שנותן הגט ומבטלו אח"כ קודם שיתקיים התנאי שהוא בטל אע"פ שהתנאי לטובתה ולא היתה מקבלת הגט אלא בתנאי זה ואינו רוצה בביטולו אפ"ה יכול לבטלו דכיון שבא הגט לידה מגורשת דלא בעינן דעתה וכ"כ בעל העיטור שיכול לבטלו כל זמן שלא יתקיים: