אין לוקחין בשר מטבח כותי אלא ממה שהוא אוכל ולא דקריות של צפורים אא״כ נתנם לתוך פיו לא שיתן הוא לישראל שכבר נחשדו שמאכילין את ישראל נבלות.
שוה הכותי לישראל לכל נזיקין שבתורה ישראל שהרג את הכותי וכותי שהרג את ישראל שוגג גולה מזיד נהרג שור של ישראל שנגח שור של כותי פטור ושור של כותי שנגח שור של ישראל אם תם הוא משלם חצי נזק ואם מועד משלם נזק שלם [ר״מ אומר שור של כותי שנגח שור של ישראל בין תם בין מועד משלם נזק שלם] ומשלם מן העליה.
הגבינים שלהם מותרות רשב״א אומר אם של בעלי בתים מותרות ואם של סיטונים אסורות השלקין והכבשין שלהם שדרכן לעשות בהן יין וחומץ אסורים
חולקים כהני ישראל וכהני כותים במקומם מפני שהם כמצילין מידם אבל לא במקום ישראל שלא יחזיקנו בכהונה. כהן כותי שהוא אוכל ומאכיל לישראל בטומאה מותר בטהרה אסור.
אין לוקחים מנחתום כותי במוצאי פסח אלא לאחר ג׳ תנורים ולא מבעלי בתים אלא לאחר ג׳ שבתות ולא מן הכפרים אלא לאחר שלשה עסיות אימתי בזמן שלא עשו מצה עם ישראל או שהקדימו יום אחד אבל אם עשו מצה עם ישראל או שאחרו יום אחד חמצן מותר ור״ש אוסר לפי שאינם יודעים לשמור מצה כישראל.
בראשונה אמרו יינה של גדוד אסור מפני יינה של כפר חזרו לומר כ״מ שנחשדו המעורבים בעובדי כוכבים פתוחה אסורה סתומה מותרת רבי מאיר אומר כל יינם מותר חוץ מן הפתוחה שבשווקים וחכ״א פתוחה בכ״מ אסורה סתומה מותרת נקובה וסתומה כסתומה. הקנקנים שלהם חדשות מותרות וישנות אסורות.
מפני מה הכותים אסורים לבוא בישראל מפני שנתערבו עם כהני הבמות. רבי ישמעאל אומר גרי צדק היו מתחילתן מפני מה אסורים מפני הממזרות ושאינן מיבמים את הנשואה.
מאימתי מקבלין אותם משכפרו בהר גריזים והודו בירושלים ובתחית המתים מכאן ואילך הגוזל את הכותי כגוזל את ישראל: