Tractate Kallah Rabbati 2:15

ברייתא ר׳ יהודה אומר עז פנים לגיהנם בוש פנים לגן עדן. עז פנים ר׳ אליעזר אומר ממזר ר׳ יהושע אומר בן הנדה ר׳ עקיבא אומר ממזר ובן הנדה: [גמ׳] מ״ט דר׳ יהודה דכתיב העז איש רשע בפניו, כיון דמעיז פנים נקרא רשע ורשע לגיהנם ולר׳ יהודה עשה תשובה מאי אמר לך אין לעז פנים תשובה בוש פנים לגן עדן תאנא כל מי שיש לו בושת פנים לא במהרה הוא חוטא שנאמר ובעבור תהיה יראתו על פניכם לבלתי תחטאו ר׳ אליעזר אומר ממזר מאי ממזר מאום זר: BARAITHA.¹K 16. R. Judah said: The bold-faced are [destined] to Gehinnom and the shamefaced to the Garden of Eden. The bold-faced, R. Eliezer said, is the bastard; R. Joshua said: the son of a niddah; R. ‘Aḳiba said: both a bastard and the son of a niddah.
GEMARA. What is R. Judah’s reason [for his statement]? For it is written, A wicked man hardeneth his face.²Prov. 21, 29. Since he hardens his face he is termed wicked and the wicked man is [destined] to Gehinnom. And according to R. Judah, what if he repented? He will answer: There is no [likelihood of] repentance for the bold-faced. ‘The shamefaced to the Garden of Eden’. It has been taught: The shamefaced will not easily yield to sin, as it is stated, And that His fear may be before you, that ye sin not.³Ex. 20, 17; in the Heb. text XX, 20. What is the meaning of the word for ‘a bastard’ [mamzer]? R. Eliezer said: Me’um zar [‘something strange’].⁴i.e. anyone objectionable; cf. Yeb. 76b (Sonc. ed., p. 517).

ברייתא פעם אחת היו זקנים יושבים עברו לפניהם שני תינוקות אחד גלה את ראשו ואחד כסה את ראשו זה שגלה ראשו ר׳ אליעזר אומר ממזר ר׳ יהושע אומר בן הנדה ר׳ עקיבא אומר ממזר ובן הנדה אמרו לו עקיבא איך מלאך לבך לעבור על דברי (חבריך) [רבותיך] אמר להם אני אקיימנו הלך אצל אמו של אותו תינוק ומצאה שהיא יושבת ומוכרת קטנית בשוק אמר לה בתי אם תאמר לי דבר זה שאני אומר לך הריני מביאך לחיי העולם הבא א״ל השבע לי היה ר׳ עקיבא נשבע בשפתותיו ומבטל לו בלבו א״ל בנך זה מה טיבו א״ל כשנכנסתי לחופה נדה הייתי ופירש ממני בעלי ובעלני שושביני ועברתי את זה נמצא אותו תינוק ממזר ובן הנדה אמרו גדול היה ר׳ עקיבא שהכחיש את (רבותיו) [חבריו] באותו שעה אמרו ברוך שגלה סודו לעקיבא בן יוסף: [גמ׳] ור' עקיבא מן התורה מנא ליה דכתיב בה׳ בגדו כי בנים זרים ילדו ואין בגדו אלא זנות שנאמר אכן בגדה אשה מרעה ואין זר [האמור] כאן אלא ממזר: אחד גלה ראשו ש״מ גלוי ראש עזות תקיפא הוא: היה ר׳ עקיבא נשבע בשפתיו היכי עביד ר׳ עקיבא הכי. והכתיב או נפש כי תשבע לבטא בשפתים ולא בלב ואין צריך הלב אלא דמשתבע לה כר׳ יוחנן דאמר לאלהי ישראל מייתינא לך, ואפילו הכי מבטל בלבו: ובעלני שושביני. מנא נפל כדתניא בראשונה היו השושבינים ישנים בבית שהחתן והכלה ישנים בו כדי לשמש את החתן ואת הכלה בחופה כד חזא בעל דנדה הוה פירש ממנה. ומי מוקמי שושבינין חשודים אלא איהו דסרכא עליה: אמרו גדול היה רבי עקיבא וכו׳. קרי להו רבותיו וקרי להו חבריו כיון דחזו דקא גבר עלייהו הוו להו חבריו: BARAITHA.⁵K 16. The elders were once sitting in the gate when two young lads passed by; one covered his head and the other uncovered his head. Of him who uncovered his head R. Eliezer remarked, ‘He is a bastard’; R. Joshua remarked, ‘He is the son of a niddah’; R. ‘Aḳiba said, ‘He is both a bastard and the son of a niddah’. They said to R. ‘Aḳiba, ‘How did your heart induce you to contradict the opinion of your colleagues?’ He replied, ‘I will prove it concerning him’. He went to the lad’s mother and found her sitting in the market selling beans. He said to her, ‘My daughter, if you will answer the question which I will put to you, I will bring you to the World to Come’. She said to him, ‘Swear it to me’. R. ‘Aḳiba, taking the oath with his lips but annulling it in his heart, said to her, ‘What is the status of your son?’ She replied, ‘When I entered the bridal chamber I was niddah and my husband kept away from me, but my best man had intercourse with me and this son was born to me’. Consequently the child was both a bastard and the son of a niddah. It was declared, ‘R. ‘Aḳiba showed himself to be a great man when he contradicted his teachers’. At the same time they added, ‘Blessed be the God of Israel Who revealed His secret to R. ‘Aḳiba b. Joseph’.
GEMARA. Where can R. ‘Aḳiba [find support for his opinion] from the Torah? For it is written, They have dealt treacherously against the Lord, for they have begotten strange children.⁶Hosea 5, 7. Dealt treacherously means nothing else than immorality, as it is stated, Surely as a wife treacherously departeth from her husband;⁷Jer. 3, 20. and strange children mentioned in the verse are none but the bastard.
‘One uncovered his head’: infer from this that bare-headedness is a gross form of bold-facedness. ‘R. ‘Aḳiba, swearing with his lips’: how could he do this seeing that it is written, Or if any one swear clearly with his lips to do evil?⁸Lev. 5, 4. But not in his heart.⁹An oath to be valid must be uttered with the lips and needs no confirmation by a decision of the mind. Here R. ‘Aḳiba uttered the oath with his lips and therefore it was valid, and no annulment in the mind could render it invalid. Cf. Shebu. 26b (Sonc. ed., p. 143). [An oath] needs no [confirmation by the decision of the] mind. He swore to her in a manner similar to which R. Joḥanan swore to the heathen lady and said to her, ‘I will bring you to the God of Israel’,¹⁰[Cf. Marmorstein, Studies in Jewish Theology, p. 167.] but annulled the oath in his mind.
‘And my best man had intercourse with me.’ How did he chance to be there? As it has been taught:¹¹Keth. 12a (Sonc. ed., p. 63). Formerly the best man slept in the house where the bridegroom and bride slept to examine¹²Emending leshammesh in V to lemashmesh in agreement with Keth. which Rashi explains, ‘So that they should not deceive one another with respect to the evidence of virginity’. the bridegroom and bride [when they entered] the bridal chamber. When the husband discovered that she was niddah he kept away from her. But are best men appointed who are of doubtful character? No; but he pursued her.¹³lit. ‘he attached himself to her’. ‘It was declared: “R. ‘Aḳiba showed himself to be a great man” ’, etc. They¹⁴R. Eliezer and R. Joshua. are described as ‘his teachers’ and also as ‘his colleagues’! When they saw that he prevailed over them, they acknowledged him as ‘colleague’.

ברייתא א״ר אחי ב״ר יאשיה כל הצופה בנשים סוף בא לידי עבירה כל המפנה עצמו מן העבירה ולא עשאה אפילו ישראל הוא ראוי לעלות עולה ככהן גדול על גבי המזבח שנאמר וישלח את נערי בני ישראל [וגו׳] אבל מי ששם עצמו עצל מן העבירה ולא עשאה ניזון מזיו השכינה שנאמר ויחזו את האלהים ויאכלו וישתו: [גמ׳] איבעיא להו עצל תנן או אצל תנן ת״ש ואל אצילי בני ישראל מאי משמע דהאי אצילי לישנא דנקויי הוא דכתיב ואצלתי מן הרוח: תניא עולם הבא אין בו לא אכילה ולא שתייה ולא פריה ורביה. אלא צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם ונהנים מזיו השכינה שנאמר ויחזו את האלהים ויאכלו וישתו, מיתיבי יהי פיסת בר בארץ בראש הרים אמרו לא כעולם הזה עולם הבא העולם הזה יש צער לדרוך ולבצור העולם הבא הקב״ה מוציא רוח מאוצרותיו ונופפת עליהם ונושרות אותם בקרקע אדם יוצא לשדה מביא מלא פירותיה ממנה פרנסתו ופרנסת אנשי ביתו ואי סלקא דעתד כדתניא פרנסה למה להו. ועוד כתיב הרה ויולדת יחדו עתידה אשה שתלד בכל יום ק״ו מתרנגולת אלא האי דקתני קודם תחיית המתים והתם לימות המשיח: BARAITHA.¹⁵K 17. R. Aḥai b. Josiah said: He who gazes¹⁶In K ‘he who diverts his mind with’. at women will eventually come within the power of sin, and he who diverts himself from sin and does not commit it, though he be an Israelite, is worthy to offer a burnt-offering on the altar as did the High Priest; as it is stated, And he sent the young men of the children of Israel, who offered burnt-offerings. And whoever makes himself indolent so as not to sin and does not commit it will be sustained by the lustre of the Divine Presence, as it is stated, And they beheld God and did eat and drink.
GEMARA. The question was asked: In the Baraitha is the word to be read ‘aẓel (‘indolent’) or ’eẓel (‘next to’)? We have learnt: Come and hear: [It is stated,] And upon the nobles [’aẓilë] of the children of Israel He laid not His hand.¹⁷Ex. 24, 11. Whence can you infer that this word ’aẓilë has a pure connotation? For it is written, And I will take of the spirit which is upon thee, and will put it upon them.¹⁸Num. 11, 17. The Heb. for take is the root ’aẓal, so the conclusion arrived at is that the reading in the Baraitha must be ’eẓel, and they who are tempted by sin but desist earn as a reward the outpouring of the Divine Spirit upon them. The Midrash Agadah (ed. Buber, p. 101) defines the verb in Num. by another meaning ‘separate from’, so giving it here the sense of ‘keeping away from’.
It has been taught:¹⁹Ber. 17a (Sonc. ed., p. 102). In the World to Come there is neither eating, drinking nor procreation, but the righteous sit with crowns on their heads and are sustained by the lustre of the Divine Presence, as it is stated, And they beheld God and did eat and drink. An objection was raised: [It is stated,] May he be as a rich cornfield in the land upon the top of the mountains.²⁰Ps. 72, 16, which indicates that the righteous will enjoy prosperity in the World to Come. [The Sages] said:²¹Keth. 111b (Sonc. ed., p. 721). The World to Come is not like this world. In this world there is the trouble to tread and gather [the grapes] but in the World to Come the Holy One, blessed be He, will bring a wind from His treasury and cause it to blow upon [the trees] so that they will let [their fruit] fall to the ground; a man will go into the field and bring back from it an abundance of its fruits for his own sustenance and that of his household. But should you think that [the reality is] as was taught, of what use is sustenance to them?²²This Rabbinic quotation contradicts the preceding, which taught that there is no eating in the World to Come. It is further written, The woman with child and her that travaileth with child together:²³Jer. 31, 7; in A.J. verse 8. woman is destined to bear a child every day. This is a conclusion to be deduced by arguing from the less to the great from the instance of poultry.²⁴Shab. 30b (Sonc. ed., pp. 137f.) referring to the World to Come; one of Rabban Gamaliel’s hyperbolical statements. This contradicts the teaching that there is no procreation in the World to Come. There is no contradiction; one statement refers to the time before the Resurrection and the other to the Messianic era.²⁵On the meaning of ‘the World to Come’, cf. Sanh., Sonc. ed., p. 601, n. 3. Here ‘the world is contrasted with the future change whereas generally it is contrasted with the World to Come. Perhaps here the phrase means, the world under present conditions’ (Shab. p. 138, n. 3, in the Sonc. ed.). [On the subject, cf. G. F. Moore, Judaism, II, pp. 317ff.]

ברייתא ר׳ אליעזר אומר כל המוציא שכבת זרע לבטלה כאילו הורג נפשות שנאמר שוחטי הילדים בנחלים אל תקרי שוחטי אלא סוחטי: [גמ׳] תניא גרים ומוציאים שכבת זרע לבטלה מעכבים את המשיח בשלמא מוציאים שכבת זרע לבטלה דא״ר יוחנן אין בן דוד בא עד שיכלו כל הנשמות שבגוף דכתיב כי רוח מלפני יעטוף ונשמות אני עשיתי: גרים מ״ט דתניא קשים גרים לישראל כספחת שנא׳ ונספחו על בית יעקב: BARAITHA.²⁶K 17. R. Eliezer [b. Jacob] said: Whoever masturbates is as though he committed murder, as it is stated, That slay [shoḥeṭë] the children in the valleys. Do not read shoḥeṭë but soḥeṭë [‘that squeeze out’].
GEMARA. It has been taught:²⁷Nid. 13b (Sonc. ed., p. 88). Proselytes and they who masturbate delay the advent of the Messiah. This is understandable of them who masturbate because R. Joḥanan said: The son of David²⁸A term for the Messiah, who will be a descendant of David. will not come before all the souls in the guf²⁹lit. ‘body’, the place of the souls of the unborn. have been disposed of, as it is written, For the spirit that enwrappeth itself is from Me, and the souls which I have made.³⁰Isa. 57, 16. But why proselytes? For it has been taught:³¹Yeb. 47b (Sonc. ed., p. 312). Proselytes are as hard for Israel to endure as a sore, as it is stated, And the stranger shall join himself with them, and they shall cleave to the house of Jacob.³²Isa. 14, 1. There is a play upon the word for cleave (נספחו) and the word for scab (ספחת) in Lev. 13, 2. [Cf. Moore, op. cit., I, pp. 346f.]

ברייתא וחכ״א כל המוציא שכבת זרע לבטלה והמחליף בדבורו כאילו עובד עבודת כוכבים שנא׳ אולי ימושני אבי והייתי בעיניו כמתעתע ואין תעתע אלא עבודת כוכבים שנא׳ הבל המה מעשה תעתועים. מכאן אמרו חכמים אין אדם רשאי לשלוח יד באמה. שלש ידות הן ושלשתן לקציצה יד לאמה תקצץ מפני שמחממתו. יד לעין תקצץ מפני שמסמא את העין. יד לחיסודה (פי׳ הקנה) תקצץ מפני שמביאתו לידי שפיכת דמים יד מגברת יצר הרע יד מסמא יד מעלה פוליפוס: [גמ׳] מאי פוליפוס אביי אמר ריח הפה רב איסי אמר ריח החוטם: לאמה תקצץ מיתיבי יד המרבה לבדוק משובחת התם בנשים והתניא אף באנשים התם לענין זיבה: BARAITHA.³³K 18f., which reads: ‘Rabbi [Eliezer b. Jacob] said’ and omits ‘whoever masturbates and’. And the Sages said: Whoever masturbates, and whoever changes his word is as though he worshipped idols, as it is stated, My father peradventure will feel me, and I shall seem to him as a mocker [metha‘tea‘], and ‘mocking’ [tha‘tea‘] means nothing else than idolatry, as it is stated, They are vanity, the work of delusion [ta‘tu‘im]. Hence the Sages declared: A man may not put his hand to his membrum. There are three [instances of abuse by] the hand, and in all three [the hand merits] amputation. The hand that is put to the membrum let it be cut off, because it causes sexual excitement; the hand that is put to the eye let it be cut off, because it leads to blindness; the hand that is put to the vein [opened for blood-letting] let it be cut off, because it leads to death. The hand strengthens the evil inclination, the hand blinds, the hand causes polypus.³⁴The last sentence does not occur in K.
GEMARA. What is polypus?³⁵Keth. 77a (Sonc. ed., p. 483). Abbai said: [Offensive] smell from the mouth; R. Isi said: [Offensive] smell from the nose. ‘The hand that is put to the membrum let it be cut off’. An objection was raised: [It has been taught:]³⁶Nid. 13a (Sonc. ed., p. 84), to see whether there is a flow of blood. The hand that makes frequent examinations is praiseworthy! This refers to women. But it has been taught: It also refers to men! There it is in connection with a flux.³⁷Cf. Lev. 15, 1ff. Where a man is suffering from gonorrhoea, it is necessary for him to ascertain whether he has had two discharges or three. If he had had three, he also has to bring sacrifices at the end of his purification.

ברייתא הנחמים באלים אלו המחממין את עצמן ומוציאין שכבת זרע לבטלה למה הוא חשוב כבהמה מה בהמה זו אינה מקפדת אף זו אינו קפיד ועושה. ד״א מה בהמה זו עומדת לשחיטה ואין לה חלק לעולם הבא אף הוא אין לו חלק לעולם הבא: [גמ׳] תנא עובר הוא משום בועל ומשום נבעל וכל כך למה שמעורר יצר הרע עליו: תאנא יצרו של אדם מתגבר לו בכל יום שנאמר וכל יצר מחשבות לבו רק רע כל היום מכאן דרשו רבותינו הרהור מביא לידי תאוה ותאוה מביא לידי אהבה ואהבה מביא לידי רדיפה ורדיפה מביא לידי מעשה להודיעך כמה קשה חזרתו מזו לזו וכנגדן בתשובה פרישות מביאה לידי זהירות זהירות מביאה לידי זריזות זריזות לידי נקיות ונקיות לידי טהרה וטהרה לידי חסידות וחסידות לידי ענוה. וענוה גדולה מכולם שנאמר רוח ה׳ אלהים עלי יען משח ה׳ אותי לבשר ענוים. צדיקים ישראל טהורים חסידים לא נאמר אלא לבשר ענוים: BARAITHA.³⁸K 19. Ye that inflame yourselves among the terebinths. These are they who excite themselves and masturbate. To what is he comparable? To an animal; as an animal is not mindful [of what it does] he too is not mindful of what he does. Another explanation: As an animal is destined for slaughter and has no portion in the World to Come, he too has no portion in the World to Come.
GEMARA. It has been taught: He³⁹The man who excites himself with lustful thoughts and one who practises masturbation. trangresses the law on the ground of copulating and of being subjected to copulation.⁴⁰He is considered as having played the part of both male and female in intercourse. And why is this so [heinous]? Because he excites the evil inclination against himself. It has been taught:⁴¹Suk. 52a, b (Sonc. ed., p. 249). The evil inclination of a man grows more powerful within him daily, as it is stated, And that every imagination of the thoughts of his heart was only evil continually.⁴²Gen. 6, 5. The Heb. for imagination (veẓer) is the same as for ‘inclination’. Hence our Rabbis expounded that thinking leads to desire, desire to love, love to pursuit and pursuit to [the sinful] act. This should make you realize how difficult is the return from one to the other. It is similar with repentance: abstinence leads to strictness, strictness to zeal, zeal to cleanliness, cleanliness to [levitical] purity, [levitical] purity to piety, piety to humility, and the greatest of them all is humility, as it is stated, The spirit of the Lord God is upon me; because the Lord hath anointed me to bring good tidings unto the humble.⁴³Isa. 61, 1. It does not mention the righteous, Israel, the pure or the pious, but to bring good tidings unto the humble.

ברייתא ועליו הכתוב אומר מי יודע רוח בני האדם העולה למעלה ורוח הבהמה היורדת היא למטה מי יודע רוח בני האדם אלו צדיקים שאין מחממין עצמם להוציא שכבת זרע ורוח הבהמה אלו הרשעים המחממין עצמם להוציא שכבת זרע לבטלה שכל המחמם עצמו ומוציא שכבת זרע לבטלה חייב מיתה שנאמר וירע בעיני ה׳ אשר עשה וימת גם אותו: [גמ׳] תאנא דור המבול כלם מוציאים שכבת זרע לבטלה היו באו איצטגניני אמרי לא פחית עלמא (מהני שניאותו) [משיתא אלפי שני] לא נוליד ואנן ניחי לעלמא אמר להם הב״ה שמתם את עצמיכם עיקר הריני עוקר את שמכם שלא תעלו בחשבון עולם מנא ה״מ דכתיב באונן והיה אם בא אל אשת אחיו ושחת ארצה שהיה מחמם את עצמו ומוציא שכבת זרע לבטלה וכתיב בדור המבול כי השחית כל בשר ער מאי עובדיה כמעשה אונן והיינו דכתיב וימת גם אותו. תנא למפרע הוא רע וכיוצא בו נח למפרע חן: BARAITHA.⁴⁴K 19. Of him Scripture declares, Who knoweth the spirit of man whether it goeth upward, and the spirit of the beast whether it goeth downward to the earth. Who knoweth the spirit of man: these are the righteous who do not arouse themselves to masturbate. And the spirit of the beast: these are the wicked who arouse themselves and masturbate. Whoever arouses himself and masturbates forfeits his life, as it is stated, And the thing which he did was evil in the sight of the Lord; and He slew him also.
GEMARA. It has been taught: All the men of the generation of the Flood practised masturbation. There were astrologers among them who declared, ‘The world will last for not less than six thousand years. We will not beget children and will live [the whole duration of] the world’. Whereupon the Holy One, blessed be He, said to them, ‘You consider yourselves the principal [creatures of the universe]; behold I will uproot^44a(44a) There is a play on words, ‘principal’ being עיקר and ‘uproot’ עוקר. your name so that you will not be included in the reckoning of the world’. Whence do we derive this?⁴⁵That the generation of the Flood practised masturbation. Of Onan it is written, And it came to pass, when he went in unto his brother’s wife, that he spilled [shiḥeth] it on the ground,⁴⁶Gen. 38, 9. that is, he excited himself by lustful thoughts and masturbated. And of the generation of the Flood it is written, For all flesh had corrupted [hishḥith] their way upon the earth.⁴⁷ibid. VI, 12. The inference is drawn from the identity of the verbal root. Hence the corruption of that generation consisted in that evil practice. What did Er do?⁴⁸That God slew him (ibid. XXXVIII, 7). [He acted] like Onan, and that is why it is written, and He slew him also.⁴⁹The word also implies that he merited death for the same sin as his brother.
It has been taught: The name ‘Er read backwards has the meaning of ‘evil’ [ra‘]; similarly the name Noah read backwards has the meaning of ‘grace’ [ḥen].

ברייתא כל המקשה עצמו חייב מיתה: [גמ׳] אמר רב אשי כל המקשה עצמו יהא בנדוי ולימא אסור משום דמגרי יצר הרע אנפשיה ש״מ אסור ליגע בערוה כדתניא כל הנוגע באמה ומשתין מים כאילו מביא מבול לעולם מ״ט נגיעה מביאה לידי חימום וחימום לידי יצר החשק תאנא גבול יש לה מעטרה ולמעלה מותר מעטרה ולמטה אסור. בד״א בפנוי אבל בנשוי לא חיישי׳. כיוצא בדבר אתה אומר כוס אחד יפה לאשה, שנים ניוויל הוא לה שלשה תובעת בפה ארבעה אפילו חמור תובע אינה מקפדת בד״א כשאין בעלה עמה אבל בעלה עמה מספקא מיתיבי ותקם חנה אחרי אכלה בשילה ואחרי שתה שתתה לא נאמר אלא שתה מלמד שאין פוסקין יינות לאשה ואי ס״ד הא בעלה עמה שאני התם דאכסניין הוו. ואכסניין אסורים לשמשי והכא משום דדעתייהו למיהדר: BARAITHA.⁵⁰K 19 which reads ‘is a transgressor’ instead of ‘is liable to the death [penalty]’. Whoever deliberately causes an erection is liable to the death [penalty].
GEMARA. R. Ashi said: Whoever deliberately causes an erection should be excommunicated. Let him say, ‘It is forbidden because he excites the evil inclination against himself’! Deduce from it that it is forbidden to touch the pudenda, as it has been taught:⁵¹Nid. 13a (Sonc. ed., p. 85). Whoever touches his membrum when urinating is as though he brought a flood upon the world. Why? Touching leads to excitement and excitement leads to passion. It has been taught:⁵²ibid. 13a, b (Sonc. ed., pp. 87f.). There is, however, a limit; from the corona downwards⁵³The text is corrected in agreement with the Talmud. V reverses ‘upwards’ and ‘downwards’. [touching] is permitted and from the corona upwards⁵⁴In the direction of the body. it is forbidden. When does this apply? Only with an unmarried man, but with a married man we are not afraid [that it will excite him]. Similarly it can be declared:⁵⁵Cf. Keth. 65a (Sonc. ed., p. 393). One cup [of wine] is becoming to a woman, two are degrading, [after] three she solicits publicly, [after] four even if an ass makes improper overtures⁵⁶The reading in Keth. is: ‘she solicits an ass in the street’. to her she is not particular. This applies only [to a woman] whose husband is not with her; but if her husband is with her the matter remains in doubt.⁵⁷In Keth.: ‘the objection to her drinking does not arise’.
An objection was raised: [It is stated,] So Hannah rose up after she had eaten in Shiloh and after he had drunk:⁵⁸1 Sam. 1, 9, after they had eaten … they had drunk. it does not say ‘she had drunk’ but he had drunk! This teaches that no allowance for wine is made for a woman.⁵⁹Cf. Keth. 65a (Sonc. ed., p. 393). And should you argue that her husband was with her [so why did not Hannah drink? I answer] that it was different since they were guests and guests are not permitted to have cohabitation.⁶⁰And drinking may lead to cohabitation. But there⁶¹Where it was taught that a woman may drink when her husband is with her. the intention of both [husband and wife] was to return [home immediately].

ברייתא קטנים מקבלים פני שכינה שנאמר זרע יעבדנו יסופר לה׳ לדור: [גמ׳] איבעיא להו מכפרין עון אבות או לא, ת״ש דר׳ עקיבא נפק לההוא אתרא אשכחיה לההוא גברא דהוי דרי טונא אכתפיה ולא הוה מצי לסגויי ביה והוה צוח ומתאנח, א״ל מאי עבידתיך א״ל לא שבקנא איסורא דלא עבידנא בההיא עלמא ועכשיו איכא נטורין עילוון ולא שבקין לי דאינוח א״ל רבי עקיבא שבקת ברא א״ל בחייך לא תשלין דדחילנא ממלאכי דמחו לי בפולסי דנורא ואמרין לי אמאי לא תיתי בפריע א״ל אימא ליה דקא ניחותך, א״ל שבקית אתתא מעברתא אזל ר׳ עקיבא עאל לההיא מדינתא, אמר להו בריה דפלוני היכא (ליה) אמרו ליה יעקר זכרו דההוא שחיק עצמות א״ל אמאי אמרו ליה ההוא לסטים אכל אינשי ומצער בריתא ולא עוד אלא שבא על נערה המאורסה ביום הכפורים. אזל לביתיה אשכח אתתיה מעוברתא נטרה עד דילדה, אזל מהליה לכי גדל אוקמי׳ בבי כנישתא לברוכי בקהלא לימים אזל ר׳ עקיבא לההוא אתרא איתחזי ליה א״ל תנוח דעתך שהנחת את דעתי: מאי עובדיהו תנא (ולפקוד) [ופוקד] עליהם מלאך ומלמד אותם תורה ומשנה הלכות והגדות שנאמר את מי יורה דעה ואת מי יבין שמועה גמולי מחלב עתיקי משדים ועד כמה עד בני חמש ושש שנים שלא טעמו טעם חטא. תאנא בכל יום מלאך יוצא מלפני הב״ה לחבל את העולם ולהפכו לכמות שהיה אלא כיון שהב״ה מסתכל בתינוקות של בית רבן ובתלמידי חכמים שיושבים בבתי מדרשות מיד נהפך כעסו לרחמים. אמר (רב פפא) [ר"ל משום ר"י נשיאה] לא מקים עלמא אלא בהבלא דתינוקות של בית רבן א״ל [ר״פ לאביי] דידי ודידך מאי היא א"ל אינו דומה הבל שיש בו חטא להבל שאין בו חטא א"ל עלמא כל דאזל מתפרע דהא א״ר יוחנן נהירנא כד הוי מטללי (טללי וטלא) [טליא וטלייתא] כבר שית [עשרה] כבר שבע עשרה ערמין בשוקא ולא חיישינן לחטאה. אמר ליה משום הכי הוה טבתהון משתניא דא״ר יוחנן דכירנא כד הוה בצע ינוקא פיתא ונגיד חוטא דמשחא על תרין דרעיהון א״ל מאי קרא חלב חיטים ישביעך: BARAITHA.⁶²K 20. Children meet the Divine Presence, as it is stated, A seed shall serve him; it shall be told of the Lord unto the next generation.
GEMARA. The question was asked: Do [young children by their death] atone for the sin of their fathers or not? Come and hear: R. ‘Aḳiba went to a certain place⁶³A cemetery. where he met a man⁶⁴i.e. a ghost. carrying a heavy load on his shoulder with which he was unable to proceed, and he was crying and groaning. He asked him, ‘What did you do [in your lifetime]?’ He replied, ‘There is no forbidden act in the world which I left undone, and now guards have been set over me who do not allow me to rest’. R. ‘Aḳiba asked him, ‘Have you left a son?’ He answered, ‘By your life! do not detain me because I fear the angels who beat me with fiery lashes and say to me, “Why do you not walk quickly?” ’. R. ‘Aḳiba said to him, ‘Tell me, whom have you left?’⁶⁵H emends the text according to the version in Menorath Hamma’or IX. He replied, ‘I have left behind my wife who was pregnant’. R. ‘Aḳiba then proceeded to that city and inquired, ‘Where is the son of So-and-so?’ [The inhabitants] replied, ‘May the memory of that wicked person⁶⁶lit. ’may his bones be ground to dust’ an imprecation against a wicked person. be uprooted’. He asked them the reason, and they said, ‘He robbed and preyed upon people and caused them suffering; what is more, he violated a betrothed girl on the Day of Atonement’. He made his way to the house and found the wife about to be delivered of a child. He waited until she gave birth to [a son], circumcised him and, when he grew up, took him to the Synagogue to join in public worship. Later R. ‘Aḳiba returned to that [cemetery] and [the ghost] appeared to him and said, ‘May your mind be [always] at rest because you have set my mind at rest’.⁶⁷This story indicates that a child can atone for a parent’s sins.
With what do young children [who die] occupy themselves? It has been taught:⁶⁸Cf. ‘A.Z. 3b (Sonc. ed., p. 10) where it is said that God sits and instructs schoolchildren who died in infancy. An angel is appointed over them who teaches them Torah, Mishnah, halakoth and ’aggadoth; as it is stated, Whom shall one teach knowledge? And whom shall one make to understand the message? Them that are weaned from the milk, them that are drawn from the breasts.⁶⁹Isa. 28, 9. To what age does this apply? [To children who die] up to five or six years of age who have not tasted sin.
It has been taught:⁷⁰There is no Talmudic source for this teaching. Every day an angel goes from before the Holy One, blessed be He, to destroy the world and make it revert to its original [chaos], but when the Holy One, blessed be He, looks upon the schoolchildren and scholars who sit in their Houses of Study His anger immediately turns to mercy.
Resh Laḳish said in the name of R. Judah the Prince:⁷¹Cf. Shab. 119b (Sonc. ed., p. 591). The world endures for the sake of the breath of schoolchildren. R. Papa said to Abbai, ‘What about my and your [breath]?’ He replied, ‘The breath of one in whom there is sin is not like the breath of one in whom there is no sin’. Whereupon [R. Papa] retorted, ‘As the world proceeds it deteriorates.⁷²Cf. B.B. 91b (Sonc. ed., p. 378) where instances are given. As R. Joḥanan said: I remember the time when boys and girls of sixteen and seventeen years of age used to gather in the marketplace⁷³B.B. reads: ‘took walks together in the open air’. [52b] and there was no fear of their sinning’. He replied, ‘Therefore was their merit different. For R. Joḥanan said: I remember the time when a child would break a piece of bread⁷⁴B.B. reads: ‘a carob pod’. and a line of honey ran down over both his arms’. He asked, ‘Which verse [illustrates this]?’ He giveth thee in plenty the fat of wheat.⁷⁵Ps. 147, 14.

ברייתא בעון מה הם מתים ר׳ אליעזר אומר בעון נדר שנא׳ לשוא הכיתי את בניכם. ר׳ יהושע אומר בעון תורה שנאמר ותשכח תורת אלהיך אשכח בניך גם אני: [גמ׳] ור׳ אליעזר האי ותשכח מאי עביד ליה [מיבעי ליה] לכדתניא בשעה שעמדו ישראל על הר סיני אמר להם הב׳׳ה לישראל אתם מקבלים את התורה אמרו לו הן אמר להן הביאו ערבים בדבר אמרו הא מינוקינן והיינו דכתיב מפי עוללים ויונקים יסדת עוז אמר להם הב״ה הרי אתם מערבים את בניכם אם אתם משמרים את התורה מוטב ואם לאו הרי בניכם מערבין לי שנאמר ותשכח תורת אלהיך [וגו׳]. ור׳ יהושע האי דר׳ אליעזר מאי עביד ליה מיבעי ליה למימר הכי לשוא הכיתי את בניכם מוסר לא לקחו: BARAITHA.⁷⁶K 20 with variations. For what sin do a man’s children die [young]? R. Eliezer said: For the sin of [unfulfilled] vows, as it is stated, In vain have I smitten your children.⁷⁷Jer. 2, 30. R. Joshua said: For the sin of [neglecting] the study of the Torah, as it is stated, Seeing thou hast forgotten the law of thy God, I also will forget thy children.⁷⁸Hosea 4, 6.
GEMARA. What will R. Eliezer do with the verse, Seeing thou hast forgotten, etc.? He needs it [for the following exposition:] It has been taught: When Israel stood at Mount Sinai, the Holy One, blessed be He, said to them, ‘Are you willing to receive the Torah?’ They answered, ‘Yes’. Whereupon He said to them, ‘Produce sureties in the matter’. They replied, ‘Here are our children’. That is what is written, Out of the mouth of babes and sucklings hast Thou founded strength.⁷⁹Ps. 8, 3. He said to them, ‘You offer your children as sureties. If you observe the Sabbath, all will be well; but if not, behold your children are My sureties’;⁸⁰I will call upon them to meet their indebtedness. as it is stated, Seeing thou hast forgotten the law of thy God, etc. How does R. Joshua [deal with the verse quoted by] R. Eliezer? He needs it for the statement, In vain have I smitten your children, they received no correction.⁸¹R. Joshua to maintain his view expounds the verse quoted by R. Eliezer in the light of Jer. 2, 30 that children die for the sin of neglecting the study of the Torah.

ברייתא ר׳ עקיבא אומר כל שאינו עוסק בתורה גורם עניות לבניו מה יעשה אדם ויהיה לו בנים ר׳ אליעזר אומר יפזר מעותיו לעניים שנא׳ פזר נתן לאביונים צדקתו עומדת לעד קרנו תרום בכבוד, או יעשה חפצי אשתו ר׳ אליעזר אומר יפתה אותה בשעת תשמיש ר׳ יהודה אומר ישמחנה בדבר מצוה שנא׳ שומר מצוה לא ידע דבר רע. והרוצה שיהיו לו בנים בעלי חכמה יפשפש במעשיו: [גמ׳] מאי יפתה אילימא לספר עמה והא איכא דר׳ יוחנן בן דהבאי. אלא לאהבה ולחשקה: BARAITHA.⁸²K 20f. R. ‘Aḳiba said: Whoever does not occupy himself with [the study of] the Torah causes poverty to come upon his children. What should a man do in order to have children?⁸³K 21 reads: ‘that his children shall grow rich and flourish’. R. Eliezer said: Let him freely distribute charity to the poor, as it is stated, He hath scattered abroad, he hath given to the needy … his horn shall be exalted in honour. Or, let him fulfil the wishes of his wife. R. Eliezer said:⁸⁴K 22. He should speak seductively to her at the time of intercourse. R. Judah said: He should [endeavour to] make her happy at the time when he is engaged in fulfilling the commandment towards her; as it is stated, Whoso keepeth the commandment shall know no evil thing.⁸⁵K 23. If a man desires that his sons should possess wisdom let him examine his actions.
GEMARA. What is the meaning of ‘speak seductively’? Does it mean to converse with her [during intercourse]? What, then, about the statement of R. Joḥanan b. Dahabai?⁸⁶In K 9, that children are born deaf because their parents conversed during cohabitation. [It means that he should demonstrate his] love and desire for her.

ברייתא ר׳ אליעזר אומר אין אדם רשאי ליתן מעותיו לתוך ארנקי של צדקה אלא א״כ תלמיד חכם ממונה עליהם כר׳ חנינא בן תרדיון: [גמ׳] מאי עובדיה דתניא א״ל כלום בא מעשה לידיך א״ל מעות של פורים נתחלפו לי במעות של צדקה וחלקתים לעניים. א״ל מחלקך יהא חלקי ומגורלך יהא גורלי: BARAITHA.⁸⁷K 23. R. Eliezer [b. Jacob] said: One should not put his money into a charity bag unless it is supervised by a learned man such as R. Ḥanina b. Teradion.
GEMARA. What did he do?⁸⁸R. Ḥanina b. Teradion, who was the treasurer of a charity fund. As it has been taught:⁸⁹‘A.Z. 17b (Sonc. ed., p. 89), 18a (Sonc. ed., pp. 91f). He said to him,⁹⁰R. Jose b. Ḳisma to R. Ḥanina b. Teradion. ‘Did anything happen to you?’ He replied, ‘Money for Purim [distribution]⁹¹Money set aside for distribution among the poor on Purim (cf. Esth. 9, 22) and such money may not be diverted to any other cause. R. Ḥanina, having inadvertently distributed the money as ordinary charity, made the allocation of Purim gifts from his own resources. was mixed with charity funds, so I distributed [my own money] to the poor’. He exclaimed, ‘May my portion be from your portion and my lot from your lot’.

ברייתא אמרו עליו על ר׳ טרפון עשיר גדול היה ולא היה נותן מתנות רבות לעניים פעם אחת א״ל ר׳ עקיבא רצונך אקח לך עיר אחת או שתים א״ל הן הלך ר׳ טרפון הביא לו ארבע אלפים דינרי זהב הלך ר׳ עקיבא חלקם לעניים לימים מצאו ר׳ טרפון א״ל היכן עיירות (ששלחת) [שלקחת] לי תפשו בידו והוליכו לבית המדרש והביא תינוק ובידו ספר תהלים והיה קורא והולך עד שהגיע לפסוק זה פזר נתן לאביונים: [גמ'] ור׳ טרפון פתוח תפתח לית ליה אין הוה יהיב. ור׳ עקיבא אמאי אכפייה א״ל לפום גמלא שיחנא. אזל ר׳ עקיבא יהיב שליש לעניים ושני שלישים חלק למתנין ולעוסקי באורייתא ולספריא כד אשכחיה א״ל היכן אומנותי א״ל קניתי לך בה א״ל ומאי עיסקא כלום טבא היא א״ל טבא היא שפיר עד דלית סוף. עייליה לבי מדרשא א״ל היכן היא א״ל גבי דוד מלכא דישראל דכתיב פזר נתן לאביונים א״ל למה עבדת הכי א״ל ולא ידעת שנקדימון בן גורין בשעה שהיה יוצא מביתו לבית המקדש פילכי מילת היו מציעין לו תחתיו ובאים עניי ישראל ונוטלים אותו ואפילו הכי משום דלא עביד כדבעיא ליה איענש. א״ל הכי קאמינא לך אמאי לא עבדת מרעות נפשאי. א״ל כלום עבידנא או יהיבנא אלא מדידך א״ל שאני אומר גדול המעשה יותר מן העושה שנאמר והיה מעשה הצדקה שלום: BARAITHA.⁹²K 21. It is related of R. Ṭarfon that, although he was very wealthy, he did not give many gifts to the poor. Once R. ‘Aḳiba said to him, ‘Would you like me to purchase one or two cities for you?’ He replied, ‘Yes’. R. Ṭarfon went and brought four thousand golden dinars. R. ‘Aḳiba then went and distributed the money among the poor. Later R. Ṭarfon met R. ‘Aḳiba and asked him, ‘Where are the cities which you purchased for me?’ R. ‘Aḳiba took him by the hand and led him to the House of Study. He brought a child who held in his hand the Book of Psalms who continued reading from it until he came to the verse, He hath scattered abroad, he hath given to the needy.
GEMARA. Did not R. Ṭarfon [fulfil the command], Thou shalt surely open thy hand unto thy poor and needy brother in thy land?⁹³Deut. 15, 11. Yes, he [was in the habit of] giving [charity]. Then why did R. ‘Aḳiba compel him? He said to him, ‘In accordance with the camel is the burden’.⁹⁴Cf. Keth. 67a (Sonc. ed., p. 406), a proverbial saying. R. ‘Aḳiba meant that R. Ṭarfon did not dispense charity commensurate with his means. R. ‘Aḳiba then went and distributed a third [of the money] among the poor and two-thirds he divided among teachers, men who occupied themselves with the Torah and scholars. When [R. Ṭarfon] met him and asked, ‘Where is my profit?’⁹⁵It is suggested that the text should read ‘my money’. he replied, ‘I have bought something for you with it’. He asked, ‘What merchandise [did you buy]? Is it something good?’ He answered, ‘It is something of eternal value’. [R. ‘Aḳiba] led him to the House of Study and [R. Ṭarfon] asked him, ‘Where is it?’ He said, ‘It is with David, king of Israel, as it is written, He hath scattered abroad, he hath given to the needy’. He then inquired, ‘Why did you do this?’ He replied, ‘Do you not know that when Naḳdimon b. Gurion⁹⁶A man of fabulous wealth, Keth. 66b-67a (Sonc. ed., p. 405). [Cf. ARN, p. 48.] walked from his house to the Temple,⁹⁷Keth. reads: ‘the House of Study’. woollen carpets were spread beneath his feet and the poor of Israel used to come and take them away? And yet, because he did not act as [liberally] as he should he was punished’. [R. Ṭarfon] said to him, ‘I ask you, why did you not carry out my wish?’ He replied, ‘Did I not act [on your behalf] and give away of what belongs to you?’ Whereupon [R. Ṭarfon] exclaimed, ‘I say that he who causes others [to do good] is greater than he who does [good],⁹⁸Cf. B.B. 9a (Sonc. ed., p. 41), a maxim of R. Eleazar. as it is stated, And the work of righteousness shall be peace’.⁹⁹Isa. 32, 17, interpreted as ‘he who causes others to practise charity [the Rabbinic meaning of the Heb. word for righteousness] shall have peace’.

ברייתא ושוב מעשה בר׳ טרפון שהיה אוכל קציעות מפרדס שלו מצאו אריסו והיה מכהו מכה גדולה ולא היה אומר כלום כיון שראה שנפשו יוצאה אמר אוי לך ר׳ טרפון א״ל אתה הוא ר׳ טרפון א״ל הן עמד ותלש בשערו צעק ובכה כל כך למה כדי שלא ישתמש בכבוד התורה. מכאן אמרו חכמים כל המשתמש בכתרה של תורה אין לו חלק לעולם הבא: [גמ'] ור׳ יונתן בן עמרם למדה ממנו דתניא בשני בצורת צוה רבינו הקדוש ופתח אוצרות חטים וכל מאכל מה עשה הכריז ואמר יכנסו כל בעלי מקרא ומשנה והלכות והגדות ועמי הארץ אל יכנסו דחק ונכנס ר׳ יונתן בן עמרם א״ל כלום יש בידך תורה א״ל לאו א״ל ובמה אפרנסך א״ל ר׳ פרנסני ככלב וכעורב בתר דיהב ליה היה רבינו הקדוש יושב ומצטער ומתנחם אמר אוי לי מה עשיתי שנתתי פתי לעם הארץ א״ל ר׳ שמעון בר׳ לר׳ שמא יונתן בן עמרם תלמידך הוא שאין רצונו להנות בכבוד התורה מימיו בדקו ומצאו שהוא כן באותה שעה אמר יכנסו הכל. איבעיא להו עם הארץ מהו להתלות עם ת״ח. ת״ש כי הוא חייך ואורך ימיך על חייו לא חס איך יחוס עליך: ת״ר חמשה דברים נאמרו בעם הארץ אין מקבלין מהן עדות ואין מוסרין להן עדות ואין מתלוין עמהם בדרך ואין ממנים אותם אפוטרופא על היתומים ואין מגלים להם את הסוד: BARAITHA.¹⁰⁰K 21 with variations. It is further related of R. Ṭarfon that he was once eating figs from his garden when his tenant found him and [not recognizing him] gave him a severe beating but [R. Ṭarfon] said nothing. When he felt that he was [almost] dying he exclaimed, ‘Woe is thee, R. Ṭarfon!’ Whereupon [the tenant] asked him, ‘Are you R. Ṭarfon?’ He replied, ‘Yes’. [The tenant] arose, tore his hair and wept. And why [did he not disclose his identity] all that [length of time]? Because he would not make use of the honour of the Torah. Hence the Rabbis declared: Whoever makes use of the crown of the Torah has no share in the World to Come.
GEMARA. And R. Jonathan b. Amram learnt it from him.¹⁰¹i.e. he imitated R. Ṭarfon. For it has been taught:¹⁰²B.B. 8a (Sonc. ed., pp. 33f.). Rabbi the Holy¹⁰³i.e. R. Judah the Prince, the compiler of the Mishnah. ordered during the years of famine that his storehouses of wheat and foodstuffs should be thrown open. What did he do? He issued a proclamation, ‘Let all those enter who have studied the Scriptures, the Mishnah, halakoth and ’aggadoth, but let not the unlearned enter’. R. Jonathan b. Amram pushed his way through and entered. [Rabbi] asked him, ‘Have you studied the Torah at all?’ He replied, ‘No’. Whereupon [Rabbi] said to him, ‘With what can I provide you?’ He replied, ‘Master, feed me like a dog or raven’. After he had given him food, Rabbi sat grieving and repenting and exclaimed, ‘Woe is me for what I have done! I have given my bread to an ignorant person’. Thereupon R. Simeon his son said to him, ‘Perhaps he is Jonathan b. Amram, your disciple, who does not wish ever to derive material benefit from the honour of the Torah’. On investigation it was discovered that he was. [Rabbi] then issued a proclamation, ‘Let all enter’.
The question was asked: Is it permissible for an ‘am ha-’areẓ to join company [on the road] with a scholar?¹⁰⁴Cf. Pes. 49b (Sonc. ed., p. 237). Come and hear: [It is stated,] For that is thy life and the length of thy days.¹⁰⁵Deut. 30, 20, referring to the Torah. He has no concern for his own life,¹⁰⁶In that he neglected the Torah. so how can he have concern for you?
Our Rabbis have taught:¹⁰⁷Pes. 49b (Sonc. ed., p. 238) where the reading is ‘six things’. Five things were said of the ‘am ha-’areẓ: We do not accept evidence from him; we do not commit evidence to him; we do not join company with him on the road; we do not appoint him guardian of orphans; and we do not reveal a secret to him.

ברייתא אי זהו רבו כל שלמדו משנה ותלמוד. אבל לא מקרא דברי ר׳ מאיר ר׳ יהודה אומר כל שרוב תלמודו ממנו ר׳ יוסי אומר כל שהאיר עינו במשנתו. אם היה רבו סומא אל יאמר לו ר׳ שקעה חמה אלא יאמר לו סלק תפילך: [גמ׳] הלכתא כמאן ת"ש דאיתמר הלכה כר׳ יוסי דאמר כל שהאיר עיניו במשנתו ולימא סופא עיקר: איבעיא להו בפסח מהו שיסב אדם בפני רבו ת״ש עם הכל אדם מיסב ואפילו תלמיד בפני רבו, והא אמר (רב יוסף) [אביי] כי הוינן בי מר הוה מזגינן אבריכי דהדדי ואמר לן לא צריכתו מורא רבך כמורא שמים אלא האי מוקים לה בשוליא דנגרי: מאימתי צריך תלמיד לזרוע בפני רבו כמלא עיניו: סליק פרקא. BARAITHA.¹¹⁶K 24. Who [for this purpose is to be considered] a man’s teacher? Whoever has taught him Mishnah and Talmud, but not [only] Scripture. This is the opinion of R. Meir; R. Judah said: One from whom he has derived the greater part of his knowledge; R. Jose said: Whoever has enlightened his eyes in the [study of the] Mishnah. If [his teacher] is blind, he should not say to him, ‘Master, the sun has set’, but he should say to him, ‘Remove your tefillin’.
GEMARA. According to whom is this ruling? Come and hear: For it has been taught: The ruling is according to R. Jose who said, ‘Whoever has enlightened his eyes in [the study of] the Mishnah’. Let [the Baraitha] say so! The end of [the Baraitha] is the important point.¹¹⁷R Jose’s view is quoted because of the teaching, ‘If [his teacher] is blind’, etc.
The question was asked: May one recline [at the meal on the Passover evening] in the presence of his teacher? Come and hear: A man should recline with all [people,] even a disciple in the presence of his teacher.¹¹⁸Pes. 108a (Sonc. ed., p. 561). Abbai¹¹⁹Corrected in agreement with Pes. V has ‘R. Joseph’. said: When we were at the master’s house¹²⁰viz. Rabbah b. Naḥmani. we reclined on each other’s knees and [R. Joseph]¹²¹Added according to Pes. said to us, ‘You do not need it; the fear of your teacher is as the fear of Heaven’. That¹²²viz. ‘a man should recline’, etc. was taught of a craftsman’s apprentice. When must one [begin to] tremble¹²³Reading with H לזוע for לזרוע. before his teacher? As soon as he comes in sight.¹²⁴lit. ‘according to the fullness of his eyes’.