כהן גדול שהרג את הנפש מזיד נהרג ושוגג גולה עבר על מצות עשה ועל מצות לא תעשה ושאר כל המצות הרי הוא כהדיוט לכל דבר ולא חולץ ולא חולצין לאשתו ולא מיבם אבל מיבמין לאשתו עומד בשורה להתנחם הסגן מימינו וראש בית אב משמאלו וכל העם אומרין לו אנו כפרתך והוא אומר להן תתברכו מן השמים עומד בשורה לנחם את אחרים הסגן וכהן שעבר מגדולתו מימינו ואבל משמאלו ואין רואין אותו ערום ולא כשהוא מסתפר ולא בבית המרחץ שנאמר (ויקרא כא) והכהן הגדול מאחיו אשר יוצק על ראשו שיהיו אחיו הכהנים נוהגין בו גדולה ואם רצה שירחצו אחרים עמו הרשות בידו ר"י אומר אם רצה לנהוג בזיון בעצמו אין שומעין לו שנאמר (שם) וקדשתו על כרחו אמרו לו לר' יהודה אינו אומר (שם) ומן המקדש לא יצא אלא בשעת עבודה בלבד והולך להברות את אחרים ואחרים באין להברותו.
מלך ישראל אין עומד בשורה להתנחם ואין עומד בשורה לנחם את אבלים ואינו הולך להברות את אחרים אבל אחרים באין אצלו להברותו שנא' (שמואל ב ג׳:ל״ה) ויבא כל העם להברות את דוד לחם בעוד היום ועובר על מצות עשה ועל מצות לא תעשה ושאר כל המצות והרי הוא כהדיוט לכל דבר לא חולץ ולא חולצין לאשתו ולא מיבם ולא מיבמין לאשתו ר' יהודה אומר רצה לחלוץ הרשות בידו אמרו לו נמצאת פוגם כבודו של מלך ואין נושאין אלמנותו שנאמר (שמואל ב כ׳:ג׳) ותהיינה צרורות עד יום מותן אלמנות חיות ובורר לו נשים מ"מ שירצה כהנות לויות וישראלית ואין רוכבין על סוסו ואין יושבין על כסאו ואין משתמשין בכתרו ובשרביטו ולא באחד מכל משמשיו מת כולן נשרפין עליו שנאמר (ירמיהו ל״ד:ה׳) בשלום תמות ובמשרפות אבותיך וגו' וכשם ששורפים על המלכים כך שורפים על הנשיאים אבל לא על ההדיוטות מה הן שורפין עליהן מטתו וכל כלי תשמישו כל העם עומדין והוא יושב ולא היתה ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד בלבד וכל העם שותקין והוא מדבר הוא קורא אותן אחי ועמי שנאמר (דברי הימים א כ״ח:ב׳) שמעוני אחי ועמי והן קורין אותו אדונינו ורבינו שנאמר (מלכים א א׳:מ״ג) אבל אדונינו המלך דוד המליך את שלמה.
לא ירבה לו נשים כאיזבל אבל כאביגיל מותר דברי ר' יהודה (מלכים א א) לא ירבה לו סוסים סוסים בטלים אפי' אחד שנאמר (שם) למען הרבות סוס ר' יהודה אומר הרי הוא אומר (מלכים א ה׳:ו׳) ויהי לשלמה ארבעים אלף ארוות סוסים למרכבתו ויפה עשה שנאמר (מלכים א ד׳:כ׳) יהודה וישראל רבים כחול <הים> אשר על הים לרוב כשהוא אומר (מלכים א ה׳:ו׳) ושנים עשר אלף פרשים שהשאר בטלנין היו והדיוט מותר בכולן ר' יוסי אומר כל האמור בפרשת המלך המלך מותר בה ר' יהודה אומר לא נאמרה פרשה זו אלא בשביל לאיים עליהם שנא' (דברים י״ז:ט״ו) שום תשים עליך מלך וכן היה ר' יהודה אומר ג' מצות נצטוו ישראל בביאתן לארץ למנות עליהן מלך ולבנות בית הבחירה ולהכרית זרע עמלק אם כן למה נענשו בימי שמואל אלא לפי שהקדימו על ידן ר' יהודה אומר לא נאמרה פרשה [זו] אלא מפני תרעומת שנאמר (דברים י״ז:י״ד) ואמרת אשימה עלי מלך ר"א בר' יוסי אומר זקנים שאלו כהלכה שנא' (שמואל א ח׳:ו׳) תנה לנו מלך לשפטנו [אבל] עמי הארץ חזרו וקלקלו שנאמר (שם) והיינו גם אנחנו וגו' הרוגי בית דין נכסיהן ליורשיהן הרוגי המלך נכסיהן למלך דברי ר' יהודה וחכמים אומרים הרוגי המלך נכסיהן ליורשיהן אמר להם רבי יהודה הרי הוא אומר (מלכים א כ״א:י״ח) הנה הוא בכרם נבות אשר ירד שם לרשתו אמרו לו מפני שבן אחי אביו היה וראוי לו ליורשו אמר להם וכי לא היה לו בנים אמרו לו והלא אותו ואת בניו הרג שנאמר (מלכים ב ט׳:כ״ו) אם לא [את] דמי נבות ואת דמי בניו ראיתי אמש נאם ה' ושלמתי לך בחלקה הזאת נאם ה'.
וכותב לו ספר תורה ללמוד לשמו שלא יהא נאות בשל אבותיו אלא בשלו שנאמר (דברים יז) וכתב לו שתהא כתובה לשמו ואין רשות להדיוט לקרות בה שנאמר (שם) וקרא בו הוא ולא הדיוט ומניחין אותו בב"ד של כהנים ובב"ד של לוים ובב"ד של ישראל המשיאין לכהונה יוצא למלחמה היא עמו נכנס היא עמו יושב בב"ד היא אצלו נכנס לבית המים ממתנת לו על הפתח וכן דוד אומר (תהילים ט״ז:ח׳) שויתי ה' לנגדי תמיד וגו' ר' יהודה אומר ספר תורה מימינו ותפלין משמאלו. And he writes for himself a Sefer Torah to learn without ulterior motivation, that it should not be in the house of his ancestors, but in his house, as it says "and he writes" (Deut. 17:18), meaning, that it is written in his name and a regular person has no permission to read from it, as it is written "and he will read" (Deut. 17:19) he, and not a regular person. And we leave it with a Beit Din of Kohanim, with a Beit Din of Levvim and with a Beit Din of Israelites who are able to marry into the Kehunah. He goes out to war and it is with him, comes back and it is with him, sits in the house and it is with him, enters in the bathing house and it awaits at the door, and so too David said 'I have Ad-nai in front of me always etc' (Ps. 16:8) Rabbi Yehuda says: sefer Torah on his right hand and tefilin on his left."
רבי יוסי אומר ראוי היה עזרא שתינתן תורה על ידו אלמלא קדמו משה נאמרה במשה עליה נאמרה בעזרא עליה נאמרה במשה עליה (שמות יט) ומשה עלה אל האלהים נאמרה בעזרא עליה (עזרא ז) הוא עזרא עלה מבבל מה עליה האמורה במשה למד תורה לישראל שנאמר (דברים ד) ואותי צוה ה' בעת ההיא ללמד אתכם אף העליה האמורה בעזרא לימד תורה לישראל שנאמר (עזרא ז) כי עזרא הכין לבבו לדרוש את תורת ה' ולעשות וללמד בישראל חוק ומשפט ואף הוא נתון על ידו כתב ולשון שנאמר (עזרא ד) וכתב הנשתוון כתוב ארמית ומתורגם ארמית מה תרגומו ארמית אף כתוב ארמית ואומר (דנייאל ה) ולא כהלין כתבא למקרא וגו' מלמד שבאותו היום ניתן ואומר (דברים יז) וכתב לו את משנה התורה הזאת תורה העתידה לשתנות למה נקרא שמו אשורי על שום שעלה עמהן מאשור רבי אומר בכתב אשורי נתנה תורה לישראל וכשחטאו נהפכה להן לשון וכששבו בימי עזרא חזרה להן אשורית שנא' (זכריה ט) שובו לבצרון וגו' ר"ש בן אלעזר אומר משם ר"א בן פרטא שאמר משם ר"א המודעי בכתב זה ניתנה תורה לישראל שנאמר (שמות כז) ווי העמודים ווין שהן דומים לעמודים ואומר (אסתר ח) ואל היהודים ככתבם וכלשונם מה לשונם בלשון הזה אף כתבם בלשון הזה למה נקרא שמו אשורי ע"ש שהוא מאושר בכתבו א"כ למה נאמר (דברים יז) וכתב לו את משנה התורה הזאת מלמד ששתי תורות כותב לו אחת שנכנסת ויוצאה עמו ואחת שמונחת לו בתוך הבית זו שנכנסת ויוצאה עמו לא תכנס עמו לא למרחץ ולא לבית המים שנאמר (שם) והיתה עמו וקרא בו כל ימי חייו וגו' במקום הראוי לקרות בו והלא דברים ק"ו ומה אם מלך ישראל שלא עסק אלא בצרכי צבור נאמר בו והיתה עמו וקרא בו כל ימי חייו שאר בני אדם על אחת כמה וכמה וכיוצא בו (דברים לד) ויהושע בן נון מלא רוח חכמה כי סמך משה את ידיו וגו' וכן הוא אומר (שמות לג) ויהושע בן נון נער וכן הוא אומר (יהושע א׳:ח׳) לא ימוש ספר התורה הזה מפיך והגית בו יומם ולילה והרי דברים ק"ו ומה יהושע בן נון שעסק בכיבוש הארץ ועומד לחלקה לישראל נאמר בו לא ימוש וגו' שאר בני אדם עאכו"כ. Rabbi Yosei says, it would have been befitting for the Torah to have been given through Ezra had Moses not preceded him. It is said of Moses "aliyah" ("ascending") and it is said of Ezra "aliyah." It is said of Moses "aliyah" (Ex. 19:3): "And Moses ascended (alah) to God." It is said of Ezra "aliyah" (Ezra 7:6): "He, Ezra, ascended (alah) from Babylon." What is the "aliyah" that is mentioned? As to Moses, he taught Torah to Israel, as it is said (Deut. 4:14), "And God commanded me at that time to teach you [laws and statutes, to perform them in the Land into which you are crossing to take possession]." As to Ezra, he taught Torah to Israel, as it is is said (Ezra 7:10), "For Ezra prepared his heart to seek out the Torah of God, and to perform it, and to teach Israel the laws and the statutes." But even he was given the authority [to implement] the script and the language [of Scripture, as it is said (Ezra 4:7), "And he wrote a letter written in Aramaic [script] and interpreted (or 'translated') in Aramaic." [This means that] just as it was interpreted in Aramaic, so too it was written in Aramaic. And it says (Dan. 5:8), "And they could not read the writing, etc." It teaches that on that very same day it was given. And it says (Deut. 17:18), "And he is to write for himself a copy of this Torah (or 'teaching')." [This refers to] the Torah of the future, which would change [in script and language]. And why is the name [of the script] referred to as "Assyrian"? Because it ascended with them from Assyria. Rebbi says, with Assyrian script the Torah was [originally] given to Israel, but once they sinned, its language was changed for them, but once they returned in the days of Ezra, Assyrian was returned to them, as it is said (Zech. 9:12), "Return to Bizzaron, etc." Rabbi Shimon ben Elazar says in the name of Rabbi Elazar ben Parta, who said in the name of Rabbi Elazar of Modiin, with this script the Torah was given to Israel, as it is said (Ex. 38:17), "The hooks (vavei) of the columns." The vavei (i.e., the letter "vav"): That they looked like columns. And it says (Esther 8:9), "And to the Jews in their own script and their own language." What is "their own language" -- in this language. Why then is its name called Assyrian ("ashuri")? Because its writing is beautiful ("m'oshar"). If so, why is it said (Deut. 17:18), "And he is to write for himself a copy of this Torah"? It teaches that [the king] writes two Torahs for himself: One that comes in and goes out with him, and one that he brings to rest inside the Temple. The one that comes in and goes out with him -- he may not bring it to a thermal bath or to a bathhouse, as it is said (Deut. 17:19), "It shall be with him, and he shall read from it, all the days of his life, etc." [This indicates] in a place that is fitting to read, in which he is only occupied with the needs of the public. [If regarding the king] it says, "It shall be with him, and he shall read with it, all the days of his life" -- then how much more so for other men! And similarly (Deut. 34:9), "Joshua ben Nun was full of the spirit of wisdom, for Moses leaned his hands on him, etc." And so too it says (Ex. 33:11), "And Joshua ben Nun the lad," and so too it says (Josh. 1:8), "Do not let this Sefer Torah depart from your mouth, but speak of it day and night." These things are a kal v'chomer: If as to Joshua ben Nun, who was occupied with the conquest of the Land and is about to divide the land among [the tribes of] Israel, it is said "Do not let [it] depart, etc.," then how the much more so for other men!
ד,ו אין מעמידין מלך ישראל בחו"ל אין מעמידין מלך בא"י אא"כ היה נשוי לכהונה ואין מושחין מלכים אלא ע"ג מעין שנאמר (מלכים א א׳:ל״ג) ויאמר המלך להם קחו עמכם את עבדי אדוניכם והרכבתם וגו' ואין מושחין מלכים אלא מפני המחלוקת מפני מה משחו את שלמה מפני אדוניה ואת יהוא מפני יהורם ואת יואש מפני עתליה ואת יהואחז מפני יהויקים אחיו שהיה גדול הימנו שתי שנים מלך טעון משיחה בן מלך אין טעון משיחה כהן גדול בן כהן גדול אפילו עד עשרה דורות טעון משיחה אין מושחין מלכים אלא מן הקרן שאול ויהוא נמשחו מן הפך מפני שמלכותן עתידה להשבר דוד ושלמה נמשחו מן הקרן מפני שמלכותן מלכות עולמים.