32. אמ' שמעון הצדיק מימיי לא אכלתי אשם נזיר חוץ מאחד וכו'. וכ"ה בספרי נשא סוף פי' כ"ב, עמ' 26, ובירושלמי ספ"א, נ"א ע"ג, נדרים פ"א ה"א, ל"ו ע"ד, ובמדרש במדבר רבה פ"י, ז'. ובבבלי שם ט' ב', כאן ד' ב': אשם נזיר טמא. וכן ביוחסין השלם, 13, ע"ב: ובתוספתא בפרק ד' דנזיר שאכל אשם נזיר טמא שבא אליו מן הדרום וכו'. והיא היא, שהרי אין אשם בטהור אלא בטמא.
33. וראיתיו יפה עינים וטוב רואי. בירושלמי נדרים: אדמוני עם יפה עינים וטוב רואי. והוא תאור של "רועה" אחר (ש"א ט"ז, י"ב). ובמדרש הנ"ל: אדמוני ויפה עינים וכו'.
35. ובאתי למלאות מן הנהר מים. בד: והלכתי למלאות מן המעין מים ובספרי הנ"ל בכי"ר: למלאות מים מן הנעיים.20כמו שקרא לנכון מהרי"ן אפשטין בתרביץ ש"ד, עמ' 192. ובמיוחס לרש"י כאן ד' ב': לשאוב מים מן הגיע (צ"ל: מן הניע', הניעם)21כמו שהגיה מהרי"ן אפשטין הנ"ל. גרסינ', שכן הו' לשון המשנה, ופירוש מן המעיין. וכוונתו לתוספתא כאן.22כדרכן של הראשונים לקרוא לתוספתא משנה, עיין לדוגמא, לעיל ח"ב (מעשרות), עמ' 669, שו' 13, ד"ה והקורנית (בשם הרד"ק). ובמלא"ש נגעים פי"ד מ"ח: דכמה פעמים אשכחן בתלמוד בפי' רש"י ותוספ' ז"ל דקרו לברייתא משנה. ועיין מ"ש לעיל נדרים פ"ג, הע' 12. ברם בירושלמי נזיר: למלאות את הניאב23בידושלמי נדרים: את השאוב, ונתחברו הנו"ן והיו"ד, ויצא שי"ן. מים. וכן במדרש הנ"ל בד"ק: למלאת את הניאוב24במדרש כ"י אוקספורד: למלאת מים מן המעיין. מן המעיין. ונראה שכן צ"ל גם בתוספתא: למלאות מן הניאוב מים. ואשר לפירוש המלה "ניאוב" כבר העירותי בתס"ר ח"ד, עמ' 195, על פיוטו של ר' יוסה בר' ניסן:25ידיעות המכון לחקר השירה העברית בירושלים ח"ה, עמ' קס"ט. מי בריכות ותעלות ומקוות בועבעו, מי רהט26כן קרא לנכון ידידי ר"ש שפיגל בכ"י מוצרי שם (ובידיעות הנ"ל בטעות: רהב), עיין בשבועון הדואר גליון כ"ג, י"א ניסן תשכ"ג, עמ' 399, הע' 17. וכרכית וניאוב לועלעו, מי חצב וחבית ולגין הותקעו וכו'. ו"כרכית" היא מערבולת של מים,27במלון ללשון סורית של פיין סמית, עמ' 1826, ערך כרוכתא, מתרגם: .vortex aquae ולהלן שם: כרוכיתא הי צמרתא (כלומר, מערבולת). ואף "רהט" כאן אינו כלי, אלא חפירה,28עיין פיין סמית הנ"ל, עמ' 3836, ערך רהטא, ובמלונו של בן יהודה, ערך רהט. ובנוסח הארמי של מעשה ישו (גנזי שכטר ח"א, עמ' 333): וקבורהי ברהטא דמיא, בגינתא דר' יהורה גננא, כלומר, קברוהו קבורה של בזיון, בביב המים, כדרך הרוגי מלכות שנהרגו כדין. ולפי זה אף "ניאוב" אינו כלי, והפייטן מתחיל למנות את הכלים להלן: מי חצב וכו'. וצ"ע.
38. המכתי את ראשו ונשקתיו, ואמרתי וכו'. בד ובכי"ע: את ראשי וכו'. וכ"ה ("ראשי") בספרי ובמדרש הנ"ל. והנכון, כנראה, כרוב הנוסחאות, שהרי שמעון הצדיק היה בוודאי גדול בקומה,29עיין לעיל יומא פ"א ומש"ש בח"ד, עמ' 727–728. ולפיכך היה צריך שמעון הצדיק להרכין את עצמו כדי לנשקו. ובירושלמי נדרים הנ"ל: והרכנתיו בראשי ואמרתי לו וכו'. אבל מתאור הרועה אינו מוכח שהיה גבה קומה, ואף הדוגמא שלו (עיין מ"ש לעיל, שורה 33, ד"ה וראיתיו), כנראה לא היה גבה קומה, דוגמת אחיו הגדול והמלך שאול.30ו"מדיו" (בש"א י"ז ל"ח) לפי פשוטו של מקרא כוונתם למדים של דוד, ולא של שאול.