3. האומר נזירות, רבן שמעון בן גמליאל או' הרי זה נזירות שתים. וכ"ה ("נזירות") גם בד ובקג"נ, ובכי"ע: האומר נזירייות וכו'. אבל במקורות אנו מוצאים תכופות "נזירות" (בלשון רבים) במקום "נזיריות". ואשר לגירסא "נזירות שתים" (במקום: נזיר שתים), נראה שהכוונה היא שמיעוט נזירות (נזיריות) שתים. וכן במשנת מנחות פי"ג מ"א: הרי עלי עשרון יביא אחד, עשרונות יביא שנים וכו'. ובבבלי שם ק"ד ב': מיעוט עשרונות שתים. ועיין להלן שם במשנה.
ובירושלמי פ"א ה"ב, נ"א ע"ב: הריני נזיר ונזיר נזיר שתים, דהוה יכיל מימר הריני נזיר. הריני נזיר נזיר (נראה שצ"ל: נזיר נזיר', כלומר, נזיר נזירות, נזירויות) שתים. והיא הברייתא שלנו (עיין ההמשך שם), אלא שחסר שם רשב"ג.
4. הריני נזיר ואחת, הרי זה נזיר שתים וכו'. בבלי ח' ב'.
ועוד הרי שלש. כלומר, אם אמר: הריני נזיר ואחת ועוד, ועיין במפרש לבבלי הנ"ל, ומשמע קצת שגרס כן בתלמוד.
4-5. אחת ועוד ושוב, הרי זה נזיר ארבע. וכ"ה ("אחת") בד ובכי"ע. ובבבלי הנ"ל: ושוב, מונה ארבע, והכוונה שאמר: הריני נזיר ואחת ועוד ושוב. ובירושלמי פ"א ה"ב הנ"ל: הריני נזיר אחת1בק"ע ובפ"מ שם הגיהו את כל הברייתא בחוזק יד, עיי"ש. ושתשוב (וצ"ל: ועוד ושוב)2העי"ן והוי"ו השנייה של "ועוד" נתחברו, ויצא שי"ן, וכן נתחברו הדלי"ת (של "ועוד") והוי"ו (של "ושוב") הבאה אחריה, ויצא תי"ו, ומכאן ושתשוב. נזיר ד'. ובבבלי שם: מהו דתימא ושוב כי כולהו והוי' ליה שית, קמ"ל דלא. ועיין בפי' הר"א מן ההר, עמ' ר"ג, ואם אין שם שיבוש, הרי מוכח שהיתה לפניו גירסא אחרת בתלמוד, ושהוא באמת נזיר שש, והביא כן בשם פירוש רבינו שלמה.3במפרש שלפנינו, ד"ה מהו דתימא, מוכח שגרס כגירסא שלפנינו. ואם גירסת הר"א מן ההר נכונה, הרי היא מתאימה לגירסא שבתוספתא והיינו, שאם אמר אחת (כלומר, הריני נזיר אחת, כמפורש בירושלמי) ועוד וכו' נזיר ארבע, משום שאם אמר "אחת" נזיר אחת, ואם הוסיף "ועוד", נזיר עוד אחת (וביחד שתים), ואם הוסיף "ושוב" נזיר כנגד מה שכבר נזר, והיינו: ארבע, כמו שרצו לומר בבבלי לפי הגירסא שלנו, וכמסקנא שם, לפי גירסת הר"א מן ההר. ובירושלמי שם מוסיף: א"ר יוסי בי ר' בון כהם, שמנה כמותם שש עשרה.
5. סימכוס אומ' הריני נזיר טטרגון, הרי זה נזיר ארבע. כ"ה ("הריני") בד ובכי"ע. ובכי"ו: בטעות: הרי זה. ובירושלמי פ"א ה"ב, נ"א ע"ב: כמוכוס (צ"ל: סומכוס)4בהשמטת המלה "אומר" אחרי שם האומר, כמו שמצוי בירושלמי. טטרגון ארבע. ובבבלי ח' ב', ב"ב קס"ד ב': ת"ר הריני נזיר, סומכוס אומר הן אחת וכו', טטרגון ארבע.5והסדר שם: אחת וכו', שתים וכו', שלש וכו', חמש וכו'. ופירשו המפרשים לנכון שהכוונה למלה היוונית τετράγωνος, מרובע, והאומר הריני נזיר מרובע, נזיר ארבע.
6. דיגין, הרי שלש. דריגון, הרי שתים. וכע"ז בד. וכנראה שיש כאן תיקון סופרים, שחשבו שהתנא מונה ע"פ הסדר: ארבע, שלש, שתים. ובכי"ע: דרגון שלש טיגון שתים. ואין לדעת אם גם שם שיבשו כגירסת ד וכי"ו, וטעה הסופר וקרא דרגון (במקום דיגון)6על החלפת יו"ד ורי"ש, עיין מ"ש בתוספת ראשונים ח"ג, עמ' 124, ועוד, לעיל פסחים, עמ' 583 (בהערה), שם, עמ' 607, ועוד בכ"מ. ועיין גם להלן פ"ג הע' 7. ו"טיגון" (במקום טריגון), או שצ"ל שם: טרגון (ואפשר שהוא דרגון הוא טרגון) שלש דיגון שתים. וכן בירושלמי הנ"ל: טריגון ג', דיגון שתים. ובבבלי נזיר וב"ב הנ"ל ע"פ הסדר: דיגון שתים, טריגון שלש.7והסדר בבבלי הוא: אחת, שתים, שלש וכו', ובתוספתא ובירושלמי הסדר הוא הפוך: ארבע, שלש, שתים. ובבבלי כאן ושם הסמיכו לברייתא זו את התוספתא בנגעים פ"ו ה"ג.8במשנתנו שם רפי"ב לא שנו אלא בית עגול, בית טריגון. ופירושו של טריגון ברור והיינו משולש (τρίγωνος), ואם אמר הריני נזיר משולש, נזיר שלש. ואשר לדיגון הרי בתוספתא נגעים המדובר הוא בבית דיגון ובוודאי פירושו δίγωνος, בעל שתי זויות, והיינו בית הבנוי כחצי גורן עגולה, שאין לו אלא שתי זויות. אבל בבבלי ב"ב הנ"ל (לעיל שם): שנה ראשונה קורין לו ארכון, שנייה קורין לו דיגון וכו'.9והכוונה שם לא נתבררה לי. ועיין במלונו של קרויס למלים שאולות מלשון יון, עמ' 197. ובנזיר אפשר שכוונתו: ζυγόν ,δυγόν זוג, כלומר, הריני נזיר כפול, אבל ע"פ העניין כאן (ובפרט בבבלי: הן, דיגון, טריגון, טטרגון פנטגון) משמע שמדברים כאן במלים המציינות זויות גרידא.