31-32. המקבל שדה מחבירו ולא עשת, אם יש בה כדי לעמוד כרי, חייב ליטפל בה. פיסקא ממשנתנו פ"ט מ"ה. ועיין בירושלמי ובבבלי למשנתנו שפירשו כמה הוא כדי כרי.
32. שכך הוא כותב לו אנא אניר וכו'. בבלי ק"ה א'.
ואכיש ואחצוד. בכי"ע: אנכיש ואחצד. ובד בטעות: ואדוש ואחצור.
33. בעיבורא ובתיבנא. כלומר, בתבואה ובתבן, ובבבלי קיצרו, שהרי כן מפורש במשנתנו רפ"ט: כשם שחולקין בתבואה, כך חולקין בתבואה ובקש.
34-35. וכשם ששדה הזרע, אם יש בה כדי להעמיד כרי, מיטפל בה, כך שדה בית האילן, אם יש בה כדי להעמיד יציאותיו, מיטפל בה וכו'. בח"ד מעיר שהפוסקים לא הביאו בבא זו. ושוב תמה שם למה מיטפל בה, והרי זה חסר וזה לא נהנה. ושמא דווקא בתבואה שטיפולה מרובה כותב לו "ואוקים כריא", כלעיל בסמוך, אבל באילן, שטיפולו ממועט, אינו כותב לו כן. ו"חוץ מן ההוצאה" שבבבלי ק"ה א', ו"חוץ מיציאותיו" שבירושלמי פ"ט ה"ד, י"ב ע"א, פירושו הוצאות ממש, ומשכר עמלו פטור, שהרי כן כתב לו "ואנא בעמלי", אבל כאן בכלל יציאות הוא גם שכר עמלו לא כפחות שבשכירות (עיין בעל המאור ספ"ח), אלא כשכירות רגילה, ובעל האילן מרויח את פעולתו לטובת האילן. ועיין שביעית פ"א מ"א ואילך, ועיין בירוש' שם סה"א, ל"ג סע"א ואילך. ובר"מ פכ"ב מה' אישות הכ"ג: נפלו לה זיתים וגפנים וכו', אם עושין כדי טיפולן לא ימכרו וכו'.20והוא לשון הירושלמי, עיין מ"ש בפירושי לה' הירושלמי להר"מ, עמ' ס"ד. ובהערות שם צריך לתקן: ב"מ ק"ט ב' (במקום: ק"ב ב'). ושם ברור שהכוונה לכל ההוצאות והעבודה הכרוכות בטיפולן, והיא "כדי יציאותיו" כאן, היא "כדי טיפולן" שם.