13. משמר ארבעה וחמשה מקשאות לא יהא ממלא כריסו מאחת מהן וכו'. בבלי צ"ג א'. ופירש"י: מקשאות של חמשה אנשים. ובאו"ז סי' רפ"ב הנ"ל: מקשאות ומדלעות וכו'. והמלה "מדלעות" חסרה בכל נוסחאות התוספתא ובבבלי הנ"ל, אבל מקשאות ומדלעות רגילות לבוא יחד, עיין משנת שביעית פ"ב מ"א ומ"ב, להלן אהילות פי"ז סה"י. ועיין בתוספתא שבת, עמ' 85, שורה 61, ומש"ש בתוכ"פ ח"ג, ריש עמ' 298, ובח"ב שם מעשרות, ריש עמ' 705 ועוד.
ובבבלי שם העמידוה בשיטת שמואל (שפסקו שם הלכה כמותו) ששומרי גינות ופרדסים אינם אוכלים לא מן התורה ולא מה' מדינה, ומשמר מקשאות היינו קישואין עקורין. ועיין רש"י שנתקשה בכך. ולפי פשוטו מדברים בקישואים עקורים שבתוך המקשאות, ולא הוציאו את המלה מפירושה בלשון המקרא, ועיין בתוספות אנשי שם שביעית פ"ב מ"א, ד"ה במקשאות, ועיין רש"י פסחים ו' ב' (שציינו לו בתוספות חדשים שם).
ולעצם העניין הרי אמרו בירושלמי פ"ז ה"ט, י"א ע"ג, שלרב הונא שומרי גנות ופרדסים אוכלין מן התורה, ולשמואל מה' מדינה. והסיקו שם: תני ר' חייה ומסייע על רב הונא וטמא הכהן עד הערב (במדבר י"ט, ז') לרבות את השומרין שיהו מטמין בגדיו. כלומר, השומר כעושה מעשה. וכן בירושלמי יומא ספ"ו, מ"ד ע"א: תמן אמר חזקיה וטמא עד הערב לרבות השורף,1צ"ל: השומר, עיין מ"ש בתלמודה של קיסרין, עמ' 58, בשם הרב מטווריג. אוף הכא כן. ולפ"ז לפי הירושלמי שומר כעושה מעשה, ואוכלין כאן במקשאות מן התורה, ואפילו לפי שמואל אוכלין לכל הפחות מה' מדינה.
Loading...
8:6
1
Loading...