74-75. המוכר פרה לחבירו וילדה וכו'. עיין להלן ב"ב פ"ד ה"ד ומש"ש. ובבבלי ק' ב', ב"ק צ"ו ב': המחליף פרה בחמור וילדה, וכן המוכר שפחתו וילדה וכו', וכ"ה ("המחליף וכו' וכן המוכר שפחתו") במשנתנו פ"ח מ"ד. ופירש"י שנקטו "המחליף" מפני שמטלטלין אינן נקנין בכסף, ואם משך כל אחד, הרי ראו את הבהמה, ואינו שייך לומר איני יודע, אבל במחליף הרי קנה את הפרה במשיכת החמור ומצוי הוא שאינם יודעים אימתי ילדה. ברם גם מוכר יכול להיות בקניין חליפין, או אגב קרקע, כפי' ח"ד. ועיין שטמ"ק, ועיין בתוספות ב"ק צ"ו ב', ד"ה המחליף.
75. והלה שותק וכו'. וקנה, משום ששתיקה כהודאה.26כתוספות ב"ק צ"ו ב', ד"ה והלה. ועיין בשטמ"ק ק' ב', ד"ה ולעניין, בשם הרמ"ך.
76. זה אומ' איני יודע וכו'. והעמידוה בבבלי שהבהמה עומדת באגם, ואין כאן מוחזק, ור"מ סובר כסומכוס, וכדלעיל. ואין הבדל אם אנו גורסים בבבלי "אלא", עיין בשטמ"ק בשם הריטב"א והר"ן.
77. הרי זה נשבע ואינו משלם וכו'. ויש כאן שבועה דאורייתא, שהוא מודה במקצת (בפרה), ואין כאן הילך, אם היא עומדת באגם, כשיטת הראב"ד בדברי ריבות, עיין בשטמ"ק.
78. ר' יהודה לעולם הולד בחזקת המוכר. בבבלי חסר כ"ז. וכנראה שיש כאן שיטה שלישית שאפילו הלוקח מוחזק, הוולד הוא בחזקת המוכר, משום חזקת מרא קמא.
78-79. וחכמים אומ' המוציא מחבירו וכו'. וכל המוחזק בולד אין מוציאין ממנו אלא בעדים.