53-54. רועה שהניח צאנו ונכנס לעיר, ובאו ליסטין ונטלום, רואין אותו כאילו הוא שם, אם יכול להציל חייב וכו'. בבבלי צ"ג ב', ק"ו א': רועה שהיה רועה והניח עדרו ובא לעיר, בא זאב וטרף, ובא ארי ודרס, אין אומרין (עיין דק"ס) אילו היה שם היה מציל, אלא אומדין אותו אם יכול להציל חייב, ואם לאו פטור. ועיין בבבלי שם שטרחו להעמידה גם בשיטת רבה, עיי"ש. ובירושלמי כאן ספ"ג נאמרה שמירה בש"ח ונאמרה שמירה בש"ש, ולא דמיא שמירה שנאמרה בש"ח לשמירה שנאמרה בש"ש, אפילו הקיפו חומה של ברזל אין רואין אותו כאילו שמר, היה יכול להציל חייב, שאינו יכול להציל פטור. אין אומרים אלו היה א' (= אחר. וכן הוא בכיר"ז) שם, היה יכול להציל. ובמקבילה בשבועות פ"ח ה"א, ל"ח ע"ג: נאמרה שמירה בשומר חנם וכו', שמירה שנאמ' בשומר חנם כיון ששימר כל צורכו פטור, שמירה שנ' בשומר שכר אין משערין אותו אלא בגופו, לפיכך רואין אותו אם היה ראוי לשמירה פטור, ואי לא חייב, אין אומרין אלו היה אחר שם יכול להציל, הציל פטור, שלא הציל חייב. ועיין בכיר"ז ובירושלמי ב"ק ספ"ד. ובחי' הרמב"ן ב"מ מ"ב א', ד"ה מיהו, ובחי' הרשב"א שם, העתיקו ממס' ב"מ, וחסרה להם המלה "אחר", וגרסו: אין אומרים אילו היה שם היה יכול להציל, ובהגהות לחי' הרשב"א כתב שלפי העניין צ"ל: אלא אומרים וכו'. ובאמת כן הוא בטור חו"מ סי' ש"ג: אין אומרין אילו היה שם וכו', אלא אומרים אילו היה שם היה יכול להציל. והוא כשיטת התוספתא והבבלי הנ"ל, אלא שמשם משמע שבשומר חנם אפילו אם היה יכול לקדם ברועים ובמקלות, פטור, והוא ככל אדם (שלא כשיטת הבבלי צ"ג ב'), ומכיוון ששמר כל צורכו כלתה שמירתו, מה שאין כן בשומר שכר שחלה עליו שמירה בגופו, ודווקא אם אינו יכול להציל פטור, אם שמר כהלכתו.