45-46. השוכר את הפועל ונזדמן לו אנגריא, לא יאמר לו הרי זה לפניך, אלא נותן לו שכרו במה שעשה. וכ"ה גם בכי"ע, וכע"ז (בשינויים קלים) בד. וקשה מאד להגיה. וברי"ף פ"ו סי' תע"ו: תוספתא השוכר את הפועל ונאחז באנגריא, לא יאמר לו הריני לפניך, אלא נותן לו שכרו במה שעשה. וכן מעתיקים הרא"ש בפ"ו סי' י', במאירי ע"ז א', עמ' 297, בסמ"ג עשין פ"ט, קע"ג ע"ג, הרמ"ך בשטמ"ק ע"ח א', ד"ה הר"מ ז"ל, שם ע"ט רע"א, מ"מ פ"ה מה' שכירות ה"א, וכ"ה לשון הר"מ בפ"ט מה' שכירות ה"ה, ועיין במ"מ שם, וכולם העתיקו מן הרי"ף.27אלא שבנ"י שם בטעות "ונאנס", במקום "ונאחז". ובמ"מ: "הרי שלך לפניך", במקום "הריני לפניך". ופירשו רוב המפרשים28ועיין גם בשו"ע חו"מ סוף סי' של"ו. שאין הפועל יכול לומר הריני לפניך ותן לי כל שכרי, אלא נותן לו מה שעשה. והרמ"ך הנ"ל פירש ככל המפרשים, אבל בדף ע"ט רע"א הנ"ל הוסיף: ויש לפרש לא יאמר לו בע"ה הריני לפניך, השלם מלאכתך וטול שכרך, ואם לא תשלים שתהא ידך על התחתונה, כדין כל פועל החוזר משכירותו, אלא לפי מה שפסק עמו מתחלה נותן לו שכרו על מה שעשה עמו, כיון שנאנס וכו'. ועיין לעיל רה"ג. ועיין בפלפולא חריפתא על הרא"ש הנ"ל, אות מ'.
ברם דרכם של כמה מן הפוסקים, לעתים קרובות, לנסח את עיקר ההלכה ולא את הלשון בדיוק, ולפנינו רק עדות אחת (שהרי כולם העתיקו מן הרי"ף) הרי אין לזוז מגירסת התוספתא שבכל הנוסחאות. ובאמת הלשון "ונזדמן לו אנגריא" הוא משונה מאד וגם הלשון "הרי זה לפניך" סתום. ולפיכך נראה לשער שבאנגרבטיס יהודי עסיקינן, וכמו שאמרו בפסיקתא דר"כ בשלח, הוצ' מנדלבוים, סוף עמ' 196: ר' לעזר בר' שמעון איתמני אנגרבטיס, מפיק עבודה,29"מפיק עבודה" הוא פירוש לאנגרבטס, מוציא עבודה מאנשים שתפס אותם בדרך. ואנגרבטס זה שכר לעצמו פועל יהודי, ובדרך נזדמן לו גוי ותפס אותו באנגריא, ופטר את הפועל היהודי, לא יאמר לו הפועל הרי זה (כלומר, האדם שתפסת) לפניך, ואינך מפסיד כלום, ומי אומר שאתה צריך להרויח מן הליסטיוטא30עיין ירושלמי ב"ב פ"ט ה"ה, י"ז ע"א. ולא אני, והרי אתה שכרתני לכל היום, תן לי שכרי, ולא אטרח לקבל עבודה אחרת אעפ"י שמצויה לי, נותן לו שכרו, ודיו.31במאירי הנ"ל מפורש: ודיו, ואין כאן אלא פירוש של הרב. וצ"ע.
Loading...
7:8
1
Loading...