16. השוכר את הספינה ופירקה עליו באמצע הנמיל וכו'. וכ"ה בד ובכי"ע, אלא ששם: הנמל, ובמקורות א"י (לרבות המשנה מטיפוס א"י) הכתיב הוא לימן,7עיין לעיל בסמוך בשם הירושלמי. λιμήν ונמיל, או נמל, הוא היגוי עממי במקום לימן. והבבא שלנו היא דבוקה למעלה שהפורק ראה פועלין ממשמשין ובאין. ואף כאן הכוונה שבעל הספינה פרק עליו את הספינה באמצע הנמל, ולפני השוכר ספינות אחרות שיקבלו את הסחורות ויטעינו עליהן את הסחורה בלי שום הפסד לשוכר. וכן מפורש בירושלמי הנ"ל: או שפרק ספינתו בלמן, אמר לו צא ושכור לך אחת מכל אילו, אין לו עליו אלא תרעומת.
ובבבלי ע"ט ב': ת"ר השוכר את הספינה ופרקה לה בחצי הדרך נותן לו שכרו של חצי הדרך, ואין לו עליו אלא תרעומת. ופירשוה שהשוכר פרק אותה באמצע הדרך והמשכיר בידו להשכיר לאחרים באותו מחיר. ושאלו על כך מה ששאלו, ובסוף העמידוה שהשוכר הוסיף עליה עוד משא ומשלם לו בעד כך, אלא שהמשכיר יש לו תרעומת, משום שתוספת המשא מכביד על הספינה ומאיט ומאחר את הליכתה, והוא חשב לנסוע מהר יותר, כן פירש"י. ועיין הפירושים בתוספות שם, ד"ה דפרקיה, ברי"ף ובשטמ"ק במקומו. ובה"ג ה' ריבית, ד"ו צ"ו סע"ד, ובכי"פ (עיין דק"ס) גורס בבבלי: ופרקה לה בחצי נמל נותן לו שכרה של חצי נמל, ואין לו עליו אלא תרעומת, וכ"ה בה"ג כ"י פריס, 28 ע"ב,8אלא ששם: בחצי נמיל וכו' של חצי נמיל, ככתיב שבתוספתא כי"ו. והיא מעין התוספתא שלפנינו.