60-61. ספינה שהיתה באה בים, ועמד עליה נחשול והקילו ממשאה, מחשבין לפי משוי ואין מחשבין לפי נפשות. בבבלי ב"ק קט"ז ב': ואין מחשבין לפי ממון, ופירש"י שם: מחשבין לפי משוי. אם השליך זה מאה ליטרין זהב ישליך זה מאה ליטרין ברזל. וכן מעתיקים משם הרי"ף ושאר ראשונים, וכן פסק הר"מ בפי"ב מה' גזילה ואבדה הי"ד.40ועיי"ש ספ"ח מה' חובל ומזיק, ובשו"ע חו"מ סוף סי' ש"פ, בבאור הגר"א שם ס"ק ו' ובשאר נו"כ שם. אבל בירושלמי פ"ו ה"ד, י"א ע"א, הנ"ל: מחשבין לפי משאוי ולפי ממון ולא לפי נפשות. וקשה להגיה שכ"ה גם בכיר"ז וכן מעתיק גם באו"ז כאן סי' רס"ד.41בהגהות אשרי כאן פ"ו סוף סי' ט"ו מקוצר, ואין לדעת אם כיון לירושלמי, או לתוספתא. ונראה שהכוונה שאם כולם טענו מין אחד של סחורה מחשבין לפי משאוי, אבל אם טען אחד דברים זולים ואחרים דברים יקרים, ומן ההכרח להשליך חלק מן הסחורה, ישליכו את הסחורה הזולה, ואח"כ מחשבין לפי ממון ומשמנין ביניהן, וסתמן כמותנין הן.
61. ואין משנין ממנהג הספינה. בכי"ע ובבבלי הנ"ל: ממנהג הספנין. ובד: ואין הספנין משנין ממנהג הולכי שיירה. והמלה "הספנין" הוא תיקון ל"הולכי שיירה", והסופר הכניס את התיקון שלא במקומו.
62. ספינה או קרון, מחשבין לפי משוי ולפי נפשות, ואין מחשבין לפי ממון. ירושלמי פ"ו ה"ד, י"א ע"א הנ"ל. ובבבלי ליתא, וכן לא הביאוה הפוסקים. ואפשר שלא נתנו דעתם עליה מפני פשטותה, שהרי אין כאן שאלה של הצלת רכוש, אלא שכר הובלה ממקום למקום, ומאי איכפת לו לחמר ולחמור יוקר הסחורה, ואין להם אלא משקלה, ומשלמים בעד משקלה ובעד הנוסעים. ושמא השמיעו לנו כאן, שאין שאר הנוסעים יכולים לטעון שיש חשש של התנפלות ליסטים אם מגיעה להם שמועה של הובלת סחורה יקרה, ולפי זה היינו סוברים לומר שבעלי הסחורה היקרה משלמים יותר, כלומר, משלמים לפי ממון.