57-58. שיירה שהיתה מהלכת במדבר, ונפל עליה גייס וטרפה, מחשבין לפי ממון ואין מחשבין לפי נפשות וכו'. וכ"ה ("וטרפה") גם בד ובכי"ע, ובס' הנר ב"ק, 56 ע"א, בשם התוספתא. ובבבלי ב"ק קט"ז ב': ת"ר שיירא שהיתה מהלכת במדבר ועמד עליה גייס לטורפה, מחשבין לפי ממון וכו'. ובירושלמי כאן פ"ו ה"ד, י"א ע"א: שיירה שנפל עליה גייס מחשבין לפי ממון וכו'. ולא נזכר שם לא "וטרפה" ולא "לטורפה".
ובאו"ז כאן סי' רס"ד, ל"ז ע"ד, העתיק את הירושלמי כגירסא שלפנינו, וכתב: פי' שיירא שנפל עליה גייס וטרפה [מחלקין] מה שנשתייר להן, כגון שהיו שותפין, לפי ממון,37עיין בפי' בעל מ"א בתוספתא כאן. ולא לפי נפשות. ואח"כ הוא כותב: תוספתא. שיירא שחנתה במדבר38השוה לשון הר"מ פי"ב מה' גזילה ואבידה הי"א. ונפל עליה גייס לטורפה מחשבין לפי ממון, ואין מחשבין לפי נפשות, מדלא קתני בירושלמי לטורפה כדתני [הכא בברית' ד]בתוספת', משמע דבטרפה הגייס עסקי', (כלומר, שכבר טרפה), אע"פ שיש לפרש שעמד עליה הגייס לטורפה ונתפשרו עמו, כמו התוספתא.39התיקונים שלי הם ע"פ המרדכי ד' קושטא ב"ק פ"י סי' קע"ה והגהות מימוניות פי"ב מה' גזילה ואבידה הי"א אות ט' בשם בעל או"ז. ועיין ביש"ש ב"ק פ"י סי' מ"ב. ועיין בהגהות אשרי כאן פ"ו סוף סי' ט"ו שמסר את תמצית דברי בעל או"ז ע"פ פירושו הוא. ועיין בח"ד כאן שהאריך בבאורה.
ונראה שמדברים כאן בגייסות של המלכות שאפשר להתפשר עמהם ולהבטיח להם ממון כשיבואו ליישוב, אבל בליסטים שיריאים מן המלכות הרי לא יסכימו לכך, ואם יש להם ממון כאן יקחו את הסחורה ואת הממון. אבל אפשר שישאירו אחד מהם כבן ערובה.
58-59. אם שלחו טייר לפניהם וכו'. בד, בכי"ע, באו"ז הנ"ל, בירושלמי ובבבלי הנ"ל: תייר, ובס' הנר ב"ק הנ"ל: אבל שיירה ששכרה תיאר וכו', ויש גורסין טייר מלשון נטירה. וכ"ה (טייר) גם בכ"י בבבלי הנ"ל (עיין דק"ס שם עמ' 293, הערה ש') וכן בס' המליצה הוצ' בכר, עמ' 39, ועוד. ופירש"י תייר שמראה להם את הדרך, וטעות הדרך במדבר סכנת נפשות היא.
59. אף מחשבין לפי נפשות. וכ"ה בבבלי הנ"ל. ובירושלמי הנ"ל חסרה המלה "אף", וכן מעתיק משם באו"ז הנ"ל, ומסתבר שגם שם הכוונה אף לפי נפשות, ואם היה שם משא של אדם שלא היה בספינה מחשבין אותה לפי ממונו, שהרי התייר מצילם ממיתה וביזה. ועיין בהגהות יפה עינים ב"ק קט"ז ב', ואינו מחוור. ופירש הרא"ש בפ"ו סי' כ"ב: וחצי שכר התייר יטילו על הממון וחצי האחר יטילו על הנפשות.
ואין משנין ממנהג הולכי שיירה. וכ"ה גם בס' הנר ובירושלמי הנ"ל. ובבבלי הנ"ל: ולא ישנו ממנהג החמרין. ופירש"י: שאם נהגו לתייר לפי ממון, או לפי נפשות, עושין.