1
53. השוכר את החמור לרכוב עליה, בעל הבית נותן כיסתו ומזונותיו וכו'. וכ"ה ("כיסתו") גם בכי"ע. ובד: כסותו. ובבבלי ע"ט ב', ע"ז ס"ה א': שוכר מניח עליה כסותו ולגנותו33בכ"י ה': ולגינו, ועיין בבלי ע"ז שם. ומזונותיו של אותה הדרך וכו'. אבל הר"ח גורס בבבלי34עיין תוספות כאן ע"ט ב', וביתר אריכות בע"ז הנ"ל, ד"ה ה"ג. מניח עליה כסתו, והיא כסת קטנה שיושב עליה, או מניחה תחת ראשו למראשותיו, כפי שמוכח מכמה מקורות, עיי"ש. וגירסא זו מתאימה לגירסת כי"ו וכי"ע בתוספתא. והתוספתא קוראת לשוכר בלשון מושאל "בעל הבית".
2
55. יתר על כן בעל הבית מעכב עליו. בבבלי הנ"ל: מכאן ואילך שוכר מעכב עליו. ועיין הפירוש בבבלי שם.