61. ר' שמעון אומ' כל שיש לו מעות ואין מלוי אותן בריבית וכו'. וכ"ה בירושלמי סוף פירקין הנ"ל בשם ר' שמעון בן אלעזר. וכן בבבלי ע"א א' בשמו, ושם: ומלוה אותם שלא בריבית וכו', ואף לפנינו הכוונה כן. ובירושלמי כיר"ז: וכן היה ר' שמעון או' מניין אתה אומר אדם שיש בידו מעות וכו'. וכן מעתיק בשם הירושלמי במכירי משלי כ"ד, י"א, מ"ז ע"א.
63-64. מטמוט זה איני יודע מה היא, כענין שנ' הצל לק' למות ומטים וגו'. בכי"ע ובמכירי הנ"ל מסיים את הפסוק: מטים להרג אם תחשוך (משלי כ"ד, י"א). ובירושלמי הנ"ל: א"ר שמואל בר אימי המיטמוט הזה לא היינו יודעים וכו'. ובכי"ע כאן: מיטוט זה איני יודע וכו'. ובמדרש תהלים ספט"ו: א"ר שמואל הימוט (בהוצ' בובר: המוט) הזה וכו'. ובמכירי משלי הנ"ל מעתיק מן הירושלמי: המיוט הזה וכו'. ובס' נורא תהלות לר' יואל בן שועב (תהלים פט"ו), כ"ו ע"א: ובמדרש א"ר שמואל המיוט הזה איני יודע מהו, עד שבא שלמה ופירש ומטים להרג אל תחשוך. וכן בתוספתא. ויש להתפלא ממאמרו שיראה שלא בא בתורה פירוש זאת המלה, והנה כתוב ומטה ידו עמך, ובזה הספר, אמר בלבו בל אמוט וכו', עיי"ש שהאריך. ופליאתו תמוהה, וכאן אין כוונתו שאינו יודע פירוש המלה, אלא שאינו יודע אם כוונתו למיוט בממון (כמו בבבלי ע"א א'), או גם לנפשות, ומביא ראייה מן הפסוק שהכוונה גם לנפשות, כמו שפירשו המפרשים. ועיין מ"ש על "מיוט" בהערתי לספרן של ראשונים הוצ' ר"ש אסף, עמ' 207.