1
22. השם בהמה מחבירו, אין פחות משנים עשר חודש. ירושלמי הנ"ל. ומדברים כאן בכל בהמה בין טמאה ובין טהורה. ועיין בבלי כ"ח ב'.
2
22-23. עשה בה כל ימות החמה ומבקש למוכרה בימות הגשמים יכול לעכב על ידיו וכו'. וכ"ה בד. וכע"ז בירושלמי הנ"ל. ובכי"ע ובכי"ש יש כאן השמטה ע"י הדומות, ושרידים של ההשלמה, עיין בשנו"ס.
3
24. האכילה כל ימות הגשמים ומבקש למוכרה בימות הגשמים וכו'. בד ובירושלמי הנ"ל: למוכרה בימות החמה וכו'. ואין הבדל בגירסאות, ואף לפנינו הכוונה שהמוכר מבקש למוכרה בסוף ימי הגשמים, והיא ראוייה למלאכה מיד, ודמיה יקרים, המקבל יכול לעכב בידו.