1
58-59. המלוה את חבירו בריבית, ובא לפני בית דין, קונסין אותו וכו'. תוספות ותוס' הרא"ש ע"ב א', ד"ה שטר, שו"ת בנימין זאב, סי' שס"א, תפ"ו ע"א. והוכיחו מכאן שאפילו במלוה על פה קנס ר"מ. והברייתא שלפנינו בירושלמי כאן פ"ה ה"א, י' ע"א, פסחים פ"ב ה"ב, כ"ט ע"א, גיטין פ"ד ה"ד, מ"ו ע"א. ובירושלמי פסחים וגיטין, ובבבלי כאן ע"ב א': שטר שיש בו (או: שכתוב בו) ריבית וכו'. ופירש"י שמפורש שם הקרן לחוד והריבית לחוד. ועיין בתוספות שם ובחי' הרמב"ן ועוד.
2
59-60. שהיה ר' מאיר או' שטר שיש בו ריבית קונסין אותו וכו'. בבא זו חסרה בירושלמי ובבבלי הנ"ל. ובכי"ש נשמטה בבא זו, וגם המלים "דברי ר' מאיר" והושלמו בגליון. ובתוספות ובתוספות הרא"ש כלפנינו.