26. מתה בכוסיא משלם כולה, שלא בכוסיא וכו'. וכ"ה ("בכוסיא") בד בכל מקום בהלכה זו. אבל בכי"ע ובכי"ש בכל מקום כאן: בבוסיא, וכ"ה להלן פי"א הכ"ה בכי"ו ובכי"ע, ולהלן שם הכ"ו בכל הנוסחאות, וכ"ה בירושלמי הנ"ל. וכ"ה ברוב הנוסחאות בבבלי ב"ק קט"ז ב', עיי"ש בדק"ס, עמ' 293, הערה א' והערה ו'. וזו היא גירסא נכונה, וכ"ה בסורית בסיא, פשיעה. ויפה העיר בח"ד שנקטו כאן לשון שטרות, ומשום זה אמרו "בוסיא" במקום "פשיעה". ועיין מ"ש לעיל הערה 9.
והגאון בעל פתחי שערים ס"ח א' (על המשנה: לא יתן מעות ליקח) תמה למה אינו משלם אלא דווקא אם מתה בפשיעה, והרי הוא שומר שכר שנוטל שכר עמלו19שהרי בחצי וחצי עסיקינן, כפי שיוצא מן הסיפא. ואף השמירה בכלל, וחייב בגניבה ואבידה, ולמה נקטו בבוסיא. ותירץ ע"פ מה שאמרו להלן: שכך הוא כותב לו אם תמות בבוסיא אשלם כולה (כלומר, גם את החלק של בעה"ב). וז"ל: "דהא לא קשה מידי דלאו דווקא קתני שכך הוא כותב לו, וכיוצא בזה תמצא לקמן במכילתין פ' המקבל דף ק"ד ע"א בתוספ', ד"ה היה דורש לשון הדיוט וכו', דהנה ברמב"ם פ"ו מה' שלוחין ושותפין ה"ב כתב תיקנו חכמים שכל הנותן מעות לחבירו להתעסק בהן וכו', וחצי האחר בתורת פקדון, אם נגנב או אבד החצי של פקדון אין המתעסק חייב לשלם וכו', והראב"ד כתב ולמה לא יהא כשומר שכר על הפקדון והלא נוטל עליו כפועל בטל וכו', ולפ"ז י"ל דחייליה דהרמב"ם מהתוספתא דהכא וכו'" עכ"ל. ודפח"ח. ועיין בה"ג ה' רבית ד"ו צ"ג ע"ג, הוצ' ר"ע הילדיסהיימר, עמ' 388, ומ"ש בעיטור, כיס עיסקא, הוצ' רמא"י ל"ט ע"א ובהערה כ"ט שם.
שלא בכוסיא, משלם חציה. וכ"ה בירושלמי הנ"ל. ופירושו שמשלם כל חלק המלוה ולא יותר.
שכך הוא כותב לו וכו'. כותב לו לאו דווקא, וכמו שכתבנו לעיל בשם הגאון בעל פתחי שערים.