18-19. היה חייב לו מעות, והשכיר לו בית מדינר לחודש והיה יפה סלע לחדש, אסור. במשנתנו פ"ה מ"ב: המלוה את חבירו לא ידור בחצרו חנם, ולא ישכר ממנו בפחות וכו'. ובחי' הרמב"ן ס"ד ב', ד"ה ותו כתב, מביא בשם יש מפרשים שמשנתנו מדברת בזמן שהמלוה מתנה מפורש בשעת ההלואה שישכור ממנו בפחות, עיין ר"מ פ"ו מה' מלוה ה"א וה"ג. ורבינו מסלק פירוש זה ומביא את התוספתא כאן שמוכח ממנה שאפילו כבר היה חייב לו מעות אסור לשכור בפחות. ועיין בבלי ס"ד ב' ואילך.
19-20. השכיר ממנו בדינר לחדש והיה יפה סלע בחדש, מותר. וכ"ה בד. ובכי"ע חסרה המלה "השכיר", והיא היא,17צ"ל: שכר, ואמרו "השכיר" אגב הרישא. ופירושה שאם היה להפך (שכר ממנו), שהלוה שכר את הבית בזול, מפני שהקדים לפרוע לו את המעות, מותר, ודינו כקונה הלואתו. ועיין בס' התרומות שמ"ו ח"ד, סי' כ"ז, והוא ע"פ התוספתא כאן, ועיין בגידולי תרומה שם, כמו שהעיר בפתחי שערים, כ"ד ע"ג, ד"ה ועל. ועיין בפי' בעל מגן אברהם שפירש כן בקיצור.