61. לא יהא לוקח בשלו חטין ובשל חבירו שעורין וכו'. תשה"ג שערי צדק ח"ב צ"ז סע"א הנ"ל (לעיל שורה 35–36) וכן פסק הר"מ בפ"ה מה' שלוחין ה"ג, ועל פיו בסמ"ג עשין פ"ב, קס"ז ע"ד,26ועיין מ"ש להלן הכ"א שורה 67, ד"ה ברם. רא"ש פ"ה סי' מ"א, רבינו ירוחם מישרים נתיב כ"ז ח"א, טיו"ד סוף סי' קע"ז. והכוונה שלא יהא לוקח בחלק שלו (ההלואה) חטין ובחלק של חבירו (הפקדון) שעורין, ואעפ"י שהוא לוקחן בשויין, מ"מ הרי כל עיניין העיסקא הוא שהנותן רוצה שיהיה לו שותף שיהא מסור ומעוניין להרויח, ולא שיהיה לו פועל המקבל שכר, ועכשיו שקונה בשביל עצמו חטים, הרי הוא נשאר פועל על חלק הנותן, אעפ"י שאינו מבטל את העיסקא. וכן יוצא ברור מן הסיפא. ועיין בכ"מ על הר"מ הנ"ל ובב"י טיו"ד סוף סי' קע"ז שנדחקו מאד בפירושה. ובהשגות הראב"ד פ"ה מה' שותפין הנ"ל: זו התוספתא אינה מחוורת ואין למדין הימנה. ודבריו סתומין. ועיין במרכבת המשנה במקומו שפירש את הר"מ שלא ככ"מ, עיין מ"ש להלן הכ"א, שורה 67, ד"ה ברם.
62. כדי שיהו מעות שניהן שוות בחבילה. וכ"ה (בחבילה) בד, בכי"ע ובראשונים הנ"ל. ובר"מ הנ"ל: בחבלה (בכתיב חסר). ובכ"מ על הר"מ הנ"ל, וכן בב"י על הטור הנ"ל: ויש ספרים דגרסי בקבלה,27וכ"ה בר"מ ד"ו רפ"ד, וכן מעתיק בטור שם בשם הר"מ. וכ"ה בטור ד"ר רל"ה ובד' קושטא. אבל בד' פס: בחברה. ובכ"י בית המדרש כאן (1147 .No): בחבלה, ובגליון כתה"י: ס"א בחבילה. והיינו לומר שיהא קבלה בריוח והפסד שוים וכו'. וברור שחבילה פירושה כפשוטה בכל חבילת הסחורה שקנו.28אלא שבר"מ כתוב "בחבלה" בכתיב חסר. ועיין גם במאירי קידושין רפ"ג, עמ' 280, לעניין אחר. וגם בקיצור פיסקי הרא"ש (והעיר עליו בפלפולא חריפתא במקומו) פ"ה סי' מ"א: לא יקח בחלקו חטין ובחלק חבירו שעורים אלא הכל בשוה. שוב ראיתי בשלשה כת"י של הר"מ, ובכולם: בחבילה.