55-56. ורצה אחד מהן ליישנן, חבירו מעכב על ידו. ירושלמי פ"ה ה"ג, י' ע"ב, ופסקה הר"מ בפ"ה מה' שותפין ה"ה. ועיין בחו"מ סי' קע"ו סעיף י"ד. ועיין בשדה יהושע בירושלמי ובח"ד כאן.
56. ר' יהודה או' אם היתה ערב שביעית וכו'. בירושלמי הנ"ל לא נזכר "ר' יהודה", אבל קרוב לוודאי שאין חולקין עליו, כמפורש להלן ע"ז רפ"ד (כי"ע רפ"ה) ובבלי ב"ב צ' ב'. ופירש הרשב"ם שם: לאצור פירות ג' שנים לקנות בששית לצורך ששית ושביעית ושמינית וכו'. ופסקה הר"מ בפי"ד מה' מכירה ה"ה. וכן מסתבר, שאם לא יהיו בטוחים שהאוצרות מלאים לשנה השמינית יבואו לעבוד בשביעית. ועיין עמוס ח', ה', בתרגום ובמפרשים שם. אבל כבר אמרו בבבלי ב"ב שם על הכתוב הזה: כגון מאן ? אמר ר' יוחנן כגון שבתי אצר פירות.
57-59. וכן היה ר' יהודה אומר בשלשה פרקים מוכרין את הזרע, בפני הזרע, ובשעת הזרע ובפרס הפסח, ובשלשה פרקים מוכרין את היין וכו'. בבבלי גיטין ל"א ב': לפני הזרע. ואמרו שם: למאי הילכתא וכו' לשותפין (ועיין בתוספות שם, ד"ה לשותפין). מכאן ואילך מאי ? אמר רבא כל יומא פירקיה הוא. ובכי"ש: בשלשה פרקים אילו והשמן וכו', ומה שבינתים חסר. ובכי"ע חסרה כל הבבא של מכירת היין ובדיקתו עד "ושמן". ועיין מ"ש על "פרס" לעיל ח"ד (שקלים), עמ' 674, ח"ה (תעניות), עמ' 1092.
59-60. ובודקין אותו בשלשה פרקים. משנת גיטין ספ"ג. ופירש"י: יין שהניחו להיות מפריש עליו, צריך לבודקו שמא החמיץ, ואין תורמין מן החומץ על היין.
60. ושמן מוכרין אותו מן העצרת ועד החג. וכ"ה בכי"ע. ובכי"ש: והשמן מוכרין אותו עד העצרת ועד החג. ובבבלי גיטין הנ"ל: ושמן מעצרת ואילך.