23-24. כיוצא בו, גבאי צדקה שלא מצאו עניים וכו'. בבלי ל"ח א' הנ"ל, פסחים י"ג א', ב"ב ח' ב'.
25. פורטין לאחרים וכו'. בבלי הנ"ל. ועיין מ"ש לעיל ח"א (פיאה), עמ' 188.
25-26. הרי זה יוציא לו חסרונו. פיסקא ממשנתנו פ"ג מ"ז.
26. במה דברים אמורים בזמן שעירבן עם פירותיו וכו'. בבלי מ' א'. ופירשוה אימתי קבעה משנתנו את השיעורין הללו בזמן שעירבן עם פירותיו וגם הסתפק מהן, ואינו יודע בכמה הסתפק, אבל אם לא הסתפק בהן כלל, הרי יכול לראות כמה חסרו פירותיו, ויוציא למפקיד כשיעור חסרון פירותיו.
27-28. אחד מערב, ואחד קורא שם מעשר שיני. כלומר, כשם שמערב בפירותיו מוציא חסרונות למפקיד, כך אם קורא שם מע"ש לפירותיו, ואמר אחד מעשרה שיש כאן בדרומו,3עיין היטב מ"ש לעיל ח"א, עמ' 287, לשורה 33. כשמפריש אח"כ את המעשר שני, מוציא לו חסרונות. ועיין במשנת מע"ש פ"ב מ"ה, בירושלמי שם, ומ"ש לעיל ח"ב (מע"ש), עמ' 732 ואילך. ונקטו כאן מעשר שיני, מפני שתורמין את הגורן מיד, שאין הגורן נכנס אלא אם כן נתרם4לעיל תרומות פ"א סה"ז, עמ' 109. ואי אפשר לגורן שתיעקר אלא אם כן נתרמה,5ירושלמי מעשרות פ"ג ה"ג, נ' ע"ג. ומעשר ראשון ומעשר עני (בשעתו) אינם קודש, אבל מע"ש יש בו קדושה, והייתי סבור לומר שאין מוציא לו חסרונות ופודהו כשעת קריאת השם, ומלמדת הברייתא שדין מעשר שיני כדין פקדון חולין. ועיין גם להלן סהי"א, שורה 39, שדין מע"ש כדין חולין, ושלו קודם. ועיין גם להלן הי"ט, שורה 65.