75. ר' יהודה אומ' ספר תורה וכו'. פיסקא ממשנתנו פ"ד מ"ט, כגירסת המשניות מטיפוס א"י (שאין שם המלה "המוכר"). ובברייתא שבבבלי כ"ח ב':29בכ"י ה' ובכי"פ, עיין דק"ס, עמ' 159, הערה ה'. תניא ר' יהודה אומר ספר תורה וכו'. ובס' הנר לר"ז אגמאתי 103 ע"ב, מציין לתוספתא כאן, ומעתיק מן הבבלי, כדרכו. אבל לפנינו במשנה: אף המוכר ספר תורה וכו'. וכ"ה בברייתא שבבבלי הנ"ל. ועיין מ"ש מהרי"ן אפשטין במבוא לנוה"מ, עמ' 1018. ובירושלמי פ"ד רה"ח, ט' ע"ד: תני ר' יודה אומר אף ספר תורה וכו'. ולא הוסיפו הברייתות על משנתנו אלא את טעמי התנאים. וברור מן הטעמים שדווקא ללוקח אין לו אונאה, אבל אם נתאנה המוכר יש לו אונאה, כרמ"ך לפי שטמ"ק נ"ח ב' (והעיר עליו בח"ד, עיי"ש).
76. ספר תורה, מפני שאין לו דמים. בירושלמי הנ"ל: ספר תורה אין קץ לדמיו, וכע"ז גם בבבלי הנ"ל. ואף לפנינו פירושו שאין לו מחיר, וכמו שאמרו בירושלמי ברכות פ"ט ה"א, י"ב ע"ד: למרגלית דלית לה טימי, כל שמשבח בה פגמה.
77-78. ר' יהודה בן בתירה או' הסוס והסיטום וכו'. בד: והטיטוס. ובכי"ע: וַחְטִיטוּב, וכ"ה בכמה כי"י בבבלי הנ"ל (עיין דק"ס, עמ' 160, הערה ו'). והניקוד שבכי"ע מראה שיש כאן תיקון (כנראה ע"פ הבבלי כרגיל בכ"י זה), ובהוצ' שלנו בבבלי: וחטיטום, והוא הוא. ובירושלמי הנ"ל: וסוס ותריס (ועיין דק"ס הנ"ל). וכל הפירושים שנאמרו במוצא מלה זו אינם מניחים את הדעת כלל. ובדרך השערה קרובה נ"ל שאין "סיטוס", או "טיטוס", אלא ἴτυς תריס עגול, ובמקום "איטוס" אמרו "סיטוס", או "טיטוס", כמו שמצוי בדיאלקטים, עיין לעהנווארטר של קראוס ח"א, סוף עמ' 140 ואילך. ובאמת בס' הנר לר"ז אגמאתי 103 ע"ב, מעתיק מן הבבלי: וחסיטוס, ומביא את הירושלמי הנ"ל, ומסיק. דאלמא סיטוס תריס הוא.
ואשר לסוס הכוונה כאן לסוסה, לסוס נקבה, אבל סוס זכר אין קונין למלחמה לדעת ר"י בן בתירה, עיין ירושלמי פסחים פ"ד ה"ג, ל"א ע"א, ומקבילה בע"ז (עיין מ"ש בירושלמי כפשוטו, עמ' 437), וכפי שפירשתיו במבוא להלכות הירושלמי להר"מ עמ' י"א, הערה 77.