71. הנושא ונותן באמונה וכו'. בבלי נ"א ב'. ופירש"י כאן ובסיפא שאומר לחבירו מכור בשבילי סחורה זו במה שתוכל, ואני משלם לך שכר טירחתך, ופשיטא שהוא הדין להפך, שאמר לו קנה לי סחורה זו במה שתוכל וכו'. עיין מ"ש בסיפא להלן בסמוך. ורוב הראשונים (עיין מ"ש בסיפא בסמוך) הכריעו כפירוש ר"ח (להלן בסיפא) שהכוונה היא במוכר שהלוקח מאמינו במחיר ששלם בעד הסחורה, והוא נותן לו קצת ריוח, ובזה אין אונאה. וכן פירש גם הר"מ בפי"ג מה' מכירה ה"ה. והרב המגיד העיר שם שכן פירש גם הר"ח. ועיין גם בתוספות שאנץ (לפי שטמ"ק) ובחי' הרמב"ן נ"א ב'.
72. והאומ' לחבירו על מנת שאין לך עלי אונאה, אין לו עליו אונאה. כ"ה בד, בכי"ע ובברייתא שבבבלי הנ"ל, ובכי"ו נשמטו המלים "אין לו עליו אונאה" ע"י הדומות. ולפי פשוטה ברייתא זו היא כר' יהודה שמתנה על מה שכתוב בתורה בדבר של ממון תנאו קיים, כדברי אביי בבבלי שם, וכמו שהכריעו הראשונים. ועיין לעיל קידושין פ"ג ה"ח, ירושלמי כאן ספ"ז, י"א ע"ג, ובמסה"ת לעיל קידושין פ"ג ה"ח, עמ' 288, לשורה 40 ושורה 41.