1
75. אבידת רבו ואבידת אביו וכו'. משנתנו פ"ב מי"א.
2
75-76. ואם היה אביו שקול כרבו וכו'. בכי"ע: שקול כנגד רבו. וכ"ה במשנתנו הנ"ל ברוב כתה"י. וכ"ה גם בפיסקא בירושלמי הוריות פ"ג ה"ח, מ"ח ע"ב. והעמידוה שם: כשהיה חצי תלמודו מזה וחצי תלמודו מזה. כלומר, אביו שקול כנגד רבו, פירושו שלימדו חכמה כרבו, ואין פירושו שאביו חכם כרבו, שאם כן "מה מועיל", והרי סוף כל סוף רבו שלימדו חכמה הביאו לחיי העולם הבא. ועיין בח"ד שהאריך. ועיין בתיו"ט ובמלא"ש במקומו.