48. כלי כסף משתמש בהן. במשנתנו פ"ב מ"ח ובספרי כי תצא פי' רכ"ד, עמ' 257: כלי כסף וכלי נחושת משתמש בהן לצרכן, אבל לא לשחקן. ופירש"י לצרכן, שמתעפשין בקרקע, כדאמרינן לקמן (מ"ב א') שזו היא שמירתן. ומכאן ברור שאף כלים של כסף אין להם שמירה אלא בקרקע, עיין בסמ"ע סי' רצ"א ס"ק כ"ב. ומתוך דברי רש"י משמע שאם שומר את כלי הכסף בבית אסור להשתמש בהם, אבל הפוסקים לא חילקו בכך, כפי שהעיר בסמ"ע סי' רס"ז ס"ק כ"ד ובח"ד כאן.
48-49. בצונן, אבל לא בחמין וכו'. ירושלמי פ"ב ה"י, ח' ע"ד, בבלי ל' א'.
49. כלי נחשת משתמש בהן וכו'. ירושלמי הנ"ל. ובבבלי הנ"ל: ת"ר המוצא כלי עץ משתמש בהן בשביל שלא ירקבו, כלי נחושת וכו'. והרישא היא מן הספרי כי תצא פי' רכ"ד, עמ' 257.
50. מפני שהוא משחקן. וכ"ה בירושלמי הנ"ל בכיר"ז ובבבלי הנ"ל. ובירושלמי שלפנינו: מפני שמפחיתן, ועיין בבלי כאן ע' א'. ועיין במשנתנו פ"ב מ"ח, ופירש"י (כ"ט ב'): אבל לא לשחקן, לא ישתמש בהן זמן ארוך, שישחקן. וכוונתו שאפילו כלי כסף בצונין וכלי נחושת בחמין (ולא ע"י האור) לא ישתמש בהן זמן ארוך.
מגריפות וקרדומות וכו'. ירושלמי ובבלי הנ"ל.
51. מגריפה, גורף בה את הטיט וכו'. ובירושלמי הנ"ל בכיר"ז: מגבל את הטיט. ובבבלי הנ"ל חסר מכאן ואילך עד "וכשם שאתה אומר". ואין כאן אלא פירוש הרישא מהו רך ומהו קשה, עיין בשטמ"ק ל' א', ד"ה משתמש, בשם תלמיד הר"ף.
52. לא צנם ולא זית. וכ"ה בכי"ע. ובד: לא צנון וכו', וצ"ל: לא צנין וכו'. וכן בירושלמי הנ"ל: לא ציני' ועצי זית (מנ"ב). וצינין הם דקלים קשים (ונזכר כבר במשנה סוכה רפ"ג), ועיין ערוך ערך קשב ב'.
52-53. וכשם שאתה אומ' באבידה, כך אתה אומ' בפקדון. ירושלמי ובבלי הנ"ל. ופירשו בבבלי שם שהמפקיד הלך לו למדינת הים, שאם לא כן מה לו לנפקד להשתמש בהם, ידאגו הבעלים לכך.
והנה בבבלי נסתיימה הברייתא בבבא זו, וממילא ברור שהיא דבוקה לשלפניה לשימוש בכלים. אבל מתוך התוספתא והירושלמי נראה יותר שהלכה זו דבוקה לזו שלאחריה, ופירושה: וכשם שאמרו באבידה (כלומר במשנתנו הנ"ל ובספרי כי תצא פי' רכ"ד) "מצא כסות מנערה אחת לשלשים יום" וכו', כך אתה אומר בפקדון, והיינו "המפקיד כסות אצל חבירו" וכו'. ובאמת בכי"ע אין שום הפסק בין הלכה זו ולבבא הבאה.
53. המפקיד כסות וכו'. עיין מ"ש לעיל בסמוך, והיא משנתנו הנ"ל.
54. אם היתה מרובה נוטל שכרו ממנה. כלומר, אם טרחתה מרובה נוטל שכרו מן הכסות. ועיין להלן בבבלי צ"ג ב', בתוספות כאן ל' א', סד"ה לצורכו, וב"ק נ"ח א', ד"ה א"נ. והכל במפקיד עסיקינן. ועיין במשנתנו פ"ב סמ"ט (לעניין מציאה).