45. מצא ספרים, קורא בהן אחד לשלשים יום. פיסקא ממשנתנו פ"ב מ"ח.
45-46. ולא יקרא בהן את הפרשה וישנה וכו'. ירושלמי פ"ב ה"י, ח' ע"ד, בבלי כ"ט ב'.
46-47. ולא יקראו שלשה בכרך אחד וכו'. וכ"ה בירושלמי ובבבלי הנ"ל. ופירושו שלא יקראו בו שלשה בבת אחת, עיין מ"ש (על "כרך אחד")11בירושלמי מגילה פ"ד ה"א, ע"ה ע"א: ר' יונתן הוה עבר קומי סידרא, שמע קלון קרויי ולא מברכין. אמר לון עד מתי אתם עושין את התורה קרחות קרחות. והמאמר קשה מאד, עיין במפרשים שנדחקו. ושמא צ"ל בירושלמי: ולא מכרכין, כלומר לא קראו שלשה פסוקים בבת אחת (עיין במשנתנו להלן שם מ"ד. ובנוסח התוספתא שם פ"ג הי"ז, סוף עמ' 357. אין קורין בתורה פחות משלשה פסוקים בכרך אחד), ומשום כך אמר להם מה שאמר. ובזמנו של ר' יונתן בוודאי לא ברכו בא"י על התורה אלא תחילה וסוף, כדין משנתנו שם. ועיין ירושלמי ברכות פ"ז ה"ג, והנכון הוא במה"פ שם, ד"ה ארפוניה. ואני מהסס קצת בהגהה זו, שכמעט ואינה הגהה, משום שאינני זוכר "כורך" במשמעות זו אלא בבניין קל, דוגמת "כורכין את שמע", "כרוך ותני", וכדומה. בירושלמי כפשוטו, עמ' 151. ובבבלי שם הקשו ממשנתנו הנ"ל ששנתה: ולא יקרא אחר עמו, ומוכח ממנה שאפילו שנים אינם קוראים בבת אחת. ותירצו: א"ר אלעזר12כ"ה בכל כתה"י, והשוה בבלי שבת י"ב ב'. כאן בעניין אחד, כאן בשני עניינים. ופירש"י שבעניין אחד אפילו שנים אינם קוראין. וברי"ף במקומו סוף סי' רצ"ו פירש להפך, וכן פסק הר"מ בפי"ג מה' גזילה ואבידה הי"ג, ועיין מ"ש במצפה שמואל.
47. סמכוס או' בחדשים, אחד לשלשים וכו'. בבלי הנ"ל, ובירושלמי הנ"ל נשנית הלכה זו בסתם. ובד"ח של התוספתא בטה"ד: בחדשים אחד לג' ימים.