4. וכן היה ר' שמעון בן לעזר אומ' המציל וכו'. וכ"ה בשמו בבבלי כ"ד א', ע"ז מ"ג א', ובירושלמי שקלים פ"ז ה"ה, נ' ע"ג, בנספח לבבלי שם פעמיים,2כגי' כי"מ, עיין דק"ס שם, עמ' 63, ובהוצ' ר"א סופר, עמ' 55. וכן יוצא גם מן הירושלמי כאן פ"ב סה"ב, ח' ע"ב, כפירושו הנכון של בעל נוע"י, אבל בנוסח הירושלמי בשקלים שם הובאה ברייתא זו כסתם, וכ"ה גם בשרי"ר שם, עמ' 138, 139. וכן בירושלמי ב"ק פ"י רה"ב, ז' סע"ב: תני המציל מן הגייס מן הדליקה וכו', עיי"ש.
ברם בירושלמי ב"ק לא נזכרו "איסרטיא ופלטיא", והברייתא היא ככולי עלמא, ולא נחלקו החכמים על רשב"א אלא במקום שהרבים מצויים שם.3עיין בבלי כאן כ"ד א', כ"ו א' ומ"ש להלן הי"ד, שורה 26–27 ד"ה מצא בבית, ועיין מ"ש לעיל כתובות, עמ' 318, הערה 16. 318, הערה 16.
5. ומשניתו של ים, ומשניתו של נהר וכו'. וכן בירושלמי שקלים הנ"ל: משונת הים, משונת הנהר וכו'. ובשרי"ר, עמ' 139: ומשונית הים ומשונית וכו'. ובנספח לבבלי שם (ד"ו רפ"ב): משונות הים ומשונות הנהר וכו'. ופירשו במשנת אהלות פי"ח מ"ו: ואי זו היא השונית, כל מקום שהים עולה בזעפו. ועיי"ש פ"ז מ"א, ובהוצ' ר"א גולדברג, עמ' 54, ובהערות שם, ומ"ש ר"ח אלבק בהשלמות ותוספות למשנת אהלות, עמ' 540 ואילך.
ובד ובכי"ע כאן: משלוליתו של ים ומשלוליתו של נהר. ובירושלמי ב"ק הנ"ל: משנונית הים משלולית הנהר וכו'. ובבבלי הנ"ל: מזוטו של ים ומשלוליתו של נהר. ועיין מ"ש לעיל פאה, עמ' 133, והבאתי שם את דעתו של לעף שפירש "שלולית" מפל המים, כלומר, שהמים שוטפים בחזקה מלמעלה למטה. ולעצם העניין עיין לעיל ח"ו (כתובות), סוף עמ' 317 ואילך.
6. ובפלטיא גדולה. בבבלי מוסיף: ובכל מקום שהרבים מצויין שם.
הרי אילו שלו. בכי"ו נשמטה המלה "שלו" בט"ס, וישנה בד, בכי"ע ובמקבילות.