23. מצא בחור, או בכותל חדש וכו'. במשנתנו פ"ב מ"ג: מצא בכותל חדש וכו', ועיין בפירש"י שם. ולפ"ז משמע קצת שהמלה "או" מיותרת. אבל כ"ה בכל הנוסחאות לרבות כי"ש. ושמא הכוונה שלא מצא בעומק הכותל, והכוונה אפילו לכותל ישן, עיין ר"מ פט"ז מה' גזילה ואבידה ה"ז ובפיה"מ כאן. ומדברים שהוא סמוך לר"ה, עיין בשטמ"ק בשם תוספ' שנץ ובריטב"א שם.
24. אם היה מפולש כולו לחוץ וכו'. כל הברייתא בירושלמי פ"ב ה"ג, ח' ע"ג, בשינוי סדר הבבות. ופירושו שהיה מפולש מבחוץ, ומבפנים היה סתום, כפירוש הש"ך חו"מ סי' ר"ס ס"ק ו'. ואין בפירוש זה שום דוחק, שכן אמרו בבבלי שבת קי"ז ב': ג' מחיצות בלא לחי זהו מבוי המפולש (כלומר, שהרי מצד אחד כולו מפולש לר"ה, ואף כאן כולו מפולש לרשות הרבים).
25. אם היה מפולש כולו לפנים וכו'. כלומר ומבחוץ סתום, וכמו שפירשנו לעיל ברישא. ובד"ח נשתרבבה כאן בטעות בבא שלימה, ואינה בדפוסים ישנים, והיא טעות המדפיסים.
25-26. מצא בין פצים לפצים, מן האגוף ולחוץ, שלו וכו'. כ"ה בד ובכי"ע. וכן בירושלמי הנ"ל: מצא בין פסים לפסים, מן האגף ולפנים, כלפנים, מן האגף ולחוץ, כלחוץ. ואצל צוקרמנדל נשמט בטעות הדפוס "מצא בין פסים לפסים". ובכי"ו נשמטה כל הברייתא ע"י הדומות.
ואשר לפירושה אין הבדל בין "פסים" שבירושלמי לבין "פצים" שבתוספתא, כמו שפירש בש"ך סי' ר"ס ס"ק ו' הנ"ל. וכנראה שבזמן שהפתח בכותל היה רחב היו עושים את מזוזות הפתח מכמה פסים והדלתות באמצע (כשיטת ר' יהודה בהיכל, במשנת מדות רפ"ד). ולפיכך אמרו שאם מצא בין הפסים, הרי מן האגף (כלומר, ממקום שמגיפין את הדלתות, עיין במשנת פסחים פ"ז מי"ב) ולחוץ דינו כחוץ, וכן להפך.