19. המוצא סלע, ואמ' לו חבירו סלע זו חדשה היא וכו'. בבלי כ"ה ב'.
19-20. של מלך פלני הוא וכו'. כלומר, לא סלעים נירוניות בלבד שהיו מרובות ומצויות במשך זמן רב, אלא אפילו של מלך פלוני, שהמטבעות שלו היו מעטות ואינן מצויות.
20. שאין סימן למטבע. בבבלי כ"ה ב' גורס בבא זו אחרי "שמו כתוב עליה". ופירשו הגאונים והראשונים שאנו חוששים שהוא הוציא מטבע זה ונפל מאיש אחר.6לפנינו נוסף פירוש זה בתלמוד גופא, עיין דק"ס, עמ' 67, הערה י'. ופירשו הראשונים שדווקא במטבע אנו חוששים לכך, מפני שמעות להוצאה ניתנו, אבל לא בכלים, שאם כן אין אדם מחזיר מציאה לעולם. ובחי' הרמב"ן כתב: נראה דה"ק אין סימן בצורת מטבע להפריש בין דינר לדינר ממטבע אחר, אבל אם נתן בה סימן, נסדקה היא בכך וכך, מחזיר. ועיי"ש מה שפירש להלן ומ"ש בריטב"א שם בשמו. וכן פסק הר"ן בחידושיו, והביאו בנ"י במקומו. אבל תלמיד הרשב"א, עמ' ע"ד, חולק.7וצ"ל שם: סדוקה, במקום "סדורה".
אפי' שמו כתו' עליה וכו'. כלומר, שחקק את שמו עליה. ועיין בחי' הרמב"ן הנ"ל, ובחי' הריטב"א שם.