79-80. כופין בני חצר זה את זה לעשות לחצר גב גבוה עשרה טפחים. וכ"ה ("גב") גם בד. ובכי"ע: גג וכו'. והנכון כלפנינו, וכ"ה גם להלן ב"ב פ"ב הי"ג: עשה להן גב55כ"ה שם בכי"ו ובכי"ע, אבל בד: גג. עשרה טפחים וכו', והוא מלשון המקרא,56יחזקאל ט"ז כמה פעמים, ועיי"ש ברד"ק ט"ז, ל"ט. ובלשון חכמים, גובה,57בבבלי ב"ק נ' ב': דעבד גובה ברה"ר. גבשושית, וכדומה. וגובה עשרה טפחים מספיק שלא יתפס עליו כגנב, ובמקום שאין היזק ראייה, ואין צורך בד' אמות (כמשנתנו ב"ב פ"א מ"ד). ועל עצם היזק ראייה, עיין בהגהות ר' מתתיהו שטרשון ב"ב ב' ב'.58על מאמר רב: אסור לאדם לעמוד בשדה חבירו בשעה שהיא עומדת בקמותיה. ואפשר שהתנא סובר שהיזק ראייה לאו שמיה היזק, ועיין מ"ש להלן בסמוך ד"ה ר' יוסי.
80. בחזקת שנתן. שומעין לו שלא לסמוך את הקורה. וכ"ה בד ובכי"ע. וכנראה שהברייתא סמוכה למשנתנו ב"ב פ"א מ"ד הנ"ל, בכותל חצר שנפל, שאמרו שם: בחזקת שנתן, ולפנינו פיסקא ממשנתנו. ופירש בח"ד שצריך למחוק את המלה "שלא", ופירושה ששומעין לשני אם רוצה לסמוך את הקורה על החצי שלו.
80-81. לפיכך בחזקת שלא נתן. אין שומעין לו לסמוך את הקורה. וכ"ה (לפיכך) גם בד, ובכי"ע חסרה המלה לפיכך. והכוונה כאן כאילו היה כתוב: בחזקת שלא נתן, לפיכך אין שומעין לו לשני אם רוצה לסמוך לו את הקורה, עיין במשנתנו הנ"ל, ולפנינו פיסקא ממשנתנו הנ"ל: בחזקת שלא נתן, כלומר ביותר מן השיעור שחייבו אותו חכמים.
81-82. ר' יוסי או' אם היה שם אחד מעכב, הופך את החזית וכו'. ר' יוסי סובר שאין כופין את השותפין לעשות מחיצה בחצר ודווקא "אם רצו" (כמשנתנו בב"ב רפ"א, ועיין בבלי שם, ב' ב') בונין באמצע אבל אם אחד מן השותפין מעכב אין כופין אותו, ומשום כך מי שרוצה לבנות בונה ועושה חזית לצידו, ולפיכך אם נפל הכותל העצים והאבנים שלו, כמשנתנו בב"ב פ"א מ"א ומ"ב.