60-61. מי שיש לו בית בחצר אחרת, בני חצר אחרת משעבדין אותו לעשות עמהן דלת נגר ומנעול לחצר. רי"ף, יד רמה, עיטור, או"ז, חי' הרשב"א, מאירי הנ"ל, פיסקי רי"ד במעט דבש של ששון, עמ' ל"ח, שו"ת מהר"מ ב"ב, הוצ' מק"נ סי' כ"ח, עמ' 277 (= מרדכי ב"ב סוף סי' תע"ה) רא"ש ב"ב פ"א סי' כ"ג הנ"ל, מ"מ פ"ה מה' שכינים ה"ב, חי' הר"ן ב"ב ז' ב', עמ' 44, אגודה ב"ב סי' ט"ו, כ"ח ע"ד.
ופירש במאירי הנ"ל: שמי שיש לו בית בחצר ואינו דר בה, לא הוא ולא אחר במקומו, בשאלה או בשכירות, בני חצר משעבדין אותו לעשות עמהם דלת ונגר ומנעול. ומכל מקום פרשו קצת מפרשים שאין כופין את זה במפתח, שאף הוא אומר אין רצוני להתעכב על הדלת, הא בשאר מינין שיהא הדלת סגור כופין אותו, אעפ"י שאינו דר שם. וכוונתו לעיטור הנ"ל, עיין בשער החדש שם אות מ"ח. ועיין ר"מ פ"ה מה' שכנים ה"ב.
61-62. ושאר כל הדברים אין יכולין לכופו. אם היה שרוי עמהן באותה חצר, משעבדין אותו על הכל. הראשונים הנ"ל, ועיין בר"מ הנ"ל, ולעיל שם בה"א. וצ"ע אם הכוונה גם לבית שער שנשנה במשנתנו, או לדברים שנהגו בני המדינה לעשותם, עיי"ש בר"מ בה"א.
62-64. מי שיש לו חצר בעיר אחרת, בני העיר משעבדין אותו לחפור עמהן בורות שיחין ומערות, ולתקן את המקוואות ואמת המים. בכי"ו נכפל בטעות "משעבדין אותו".42כלומר, משעבדין אותו, בני העיר משעבדין אותו לחפור. ובד נשמטו ע"י הדומות המלים "מי שיש לו חצר בעיר אחרת בני העיר משעבדין אותו", והשאר כלפנינו. ובכי"ע: מי שיש לו חצר בעיר אחרת, בני העיר משעבדין אותו לחפור להם בורות שיחין ומערות ואמת המים וכו', "ולתקן את המקוואות" חסר שם. וצוקרמנדל השמיט כל בבא זו בטעות. ובחי' הרשב"א ז' ב' הנ"ל גורס כגי' ד וכי"ו ("ולתקן את המקוואות"), אבל כנראה שיש כאן אשגרה מלעיל שקלים פ"א ה"ב, עמ' 200, והנכון הוא כגי' כי"ע, וכ"ה ברי"ף, יד רמה, או"ז, פיסקי רי"ד, סמ"ג עשין פ"ב, קס"ד ע"א, רא"ש פ"א סי' כ"ג, מאירי, שו"ת הריב"ש סי' רי"ד הנ"ל ונ"י ב"ב פ"א סי' תרי"ח. וכ"ה בר"מ פ"ו מה' שכינים ה"ג, ובכולם חסר "ולתקן את המקוואות". וכן הובאה ברייתא זו בשו"ת מהר"מ ב"ב, הוצ' מק"נ סי' נ"ח, סוף עמ' 276 (= מרדכי הנ"ל), תשובת ר' אביגדור כ"ץ במרדכי ב"ב פ"ב סי' תקי"ח, אגודה ב"ב סי' ט"ו הנ"ל, חי' הר"ן ז' ב', עמ' 44, ושו"ת הריב"ש סי' קל"ב (בשאלה), וכולם קיצרו והשמיטו גם "אמת המים".
ואשר לפירוש הברייתא פירש הר"י מיגש (לפי ס' הנר הנ"ל): שאלמלא אותן שיחין ומערות לא היה אדם יכול לדור באותה העיר, ונמצאת אותה העיר חרבה וכו'. ובחי' הר"ן הנ"ל כתב על משנתנו ב"ב פ"א מ"ה :43כלומר, קנה בה בית דירה הרי הוא כאנשי העיר מיד. פי' דווקא שקנה שם בית, ודר שם, הא קנה ולא דר אינו כאנשי העיר, אלא לדבר שהוא תועלת לדירתו, אבל לא לדברים אחרים, והכי איתא בתוספת' דגרסי התם מי שיש לו חצר בעיר אחרת כופין אותו לבנות עמהם בורות שיחין ומערות, ושאר הדברים אין מחייבין אותו, כלומר שאין מחייבין אותו אלא בדברים שהן תועלת דירתו, דמתוך שיש בורות שיחין ומערות באין לדור שם ושוכרין אותה, ואם רצה למוכרה מוכרה ביותר, ואם היה שרוי עמהם וכו', ומהכא משמע דלאו דוקא קנה אלא הוא הדין מי שיש לו חצר בעיר אחרת. וכוונתו שהוא הדין אם עכשיו דר בשכירות, או בשאלה, דינו כאנשי העיר, ולא דברה התוספתא,44כלומר, שבשאר דברים אין מחייבין אותו. אלא בשאינו דר שם.
64. ושאר כל הדברים אין משעבדין אותו. כלומר, שאר הדברים שנשנו במשנתנו ב"ב פ"א מ"ה ולהלן הכ"ג. ועיין בשו"ת מהר"מ ב"ב הנ"ל.
64-65. ואם היה שרוי עמהן באותה העיר, משעבדין אותו על הכל. כלומר הרי הוא כאנשי העיר מיד אע"פ שלא קנה שם בית אלא דר שם בשכירות, או בשאלה, עיין בחי' הר"ן שהעתקנו לעיל בסמוך. ועיין בהגהות הרמ"א חו"מ סי' קס"ג סעיף ב' ובבאור הגר"א שם.