20-21. המלוה את חבירו אינו רשיי למשכנו, ואם משכנו צריך לחזור בו, ועובר על כל שם ושם שיש בו. הנכון הוא בכי"ע: צריך להחזיר לו. ובד: צריך לו לחזור בו. ובבבלי קי"ד ב': ת"ר המלוה את חבירו אינו רשאי למשכנו, ואינו חייב להחזיר לו, ועובר בכל השמות הללו. ועיין שם מחלוקת רב ששת ורבא, ורבא מגיה ברייתא זו ומחסרה, ועיין בפי' הראב"ד בשטמ"ק שם. והתוספתא מסייעת לרב ששת. ובירושלמי פ"ט הי"ד, י"ב ע"ב: משכנו שלא ברשות, עובר על כל שם ושם שיש לו.
ובמשנתנו פ"ט מי"ג: המלוה את חברו לא ימשכננו אלא בבית דין ולא יכנס לביתו ליטול משכונו שנ' בחוץ תעמוד, ואם משכנו חייב להחזיר לו.8כ"ה בד' נפולי, בכ"י המבורג, בחי' הרמב"ן, במאירי, בחי' הר"ן, בנ"י, וכן מביא במלא"ש בשם "יש גורסים". וברוב הנוסחאות חסרות חמש המלים האחרונות. היו לו שני כלים, נוטל אחד ומניח אחד וכו'. וכן פירשו בבבלי תמורה ו' א', שהכוונה לממשכן שלא ברשות בית דין שחייב להחזיר לו אחד ומניח אחד, עיין בתוספות כאן, ד"ה מחזיר, ובתמורה שם, ד"ה מחזיר, ובבבלי לעיל ל"א ב'.
ולעצם העניין פסק הר"מ (פ"ג מה' מלוה ולוה ה"ד) שאם משכנו עובר בלאו, וכפשוטה של התוספתא והבבלי הנ"ל, וכ"ה בספרי כי תצא פיס' רע"ו, עמ' 295. ועיין גם במכילתא דרשב"י כ"ב, כ"ה, עמ' 212. ועיין בחו"מ סי' צ"ז סעיף ו'. ומדברים כאן במשכנו לשם בטחון, ושלא בשעת הלואתו.
21. שלוח בית דין הבא למשכן, הוא עומד מבחוץ וכו'. ספרי כי תצא פיס' רע"ו, עמ' 295. אבל במכילתא דרשב"י כ"ב, כ"ה, עמ' 212: אם חבל תחבל יכול שהרשות בידו לחבול, ת"ל לא תבוא אל ביתו וכו', אם כן למה נאמר אם חבל תחבל, מי שיש לו רשות לחבול, בשלוח בית דין הכתוב מדבר. ולפ"ז לא תבוא אל ביתו במלוה עסיקינן, שאין לו רשות לחבול, אבל שליח בית דין חובל ברשות ונכנס לביתו. ואף בירושלמי כאן פ"ט הי"ד, י"ב ע"ב, וגיטין פ"ה ה"א, מ"ו ע"ג, הובאה דעה זו. ועיין בבלי קי"ג א' בדברי שמואל ובפירושים בספרי הנ"ל. ולהלן שם קי"ג ב': תנאי היא וכו' ותניא אידך וכו', ושליח בית דין שבא למשכנו הרי זה נכנס לביתו.