2-3. שכר שעות ביום גובה כל היום, בלילה, גובה כל הלילה. ואלה הם דברי רב בבבלי קי"א א'. ופירש"י: שאם נשכר לו מן הבוקר עד חצות גובה כל היום, ואם נשכר לו בלילה עד חצות גובה כל הלילה שהרי כלתה שכירותו לפני שקיעת החמה ולפני הבוקר. ובכי"ע מפורש: שכיר שעות בלילה גובה כל הלילה. ובד יש כאן חסרון, עיין מ"ש להלן. ובירושלמי פ"ט הי"א, י"ב ע"א: ותני כן שכיר שעות ביום גובה כל היום, בלילה גובה כל הלילה. ובמשנתנו פ"ט מי"א: שכיר יום גובה כל הלילה, שכיר לילה גובה כל היום, וכן בספרי כי תצא פי' רע"ט, עמ' 296: ששכר לילה גובה כל היום ושכר יום גובה כל הלילה. ושם פירושו שהיה שכיר כל היום, או כל הלילה, וכלתה פעולתו בסוף, ולפיכך גובה בעונה שלאחריה.
3-4. (שכר שעות בלילה וכמה גובה כל הלילה) שכר שעות, גובה כל הלילה וכל היום. בד: שכר שעות בלילה גובה כל הלילה וכל היום. וברור שיש שם השמטה: וצ"ל: שכיר שעות בלילה גובה כל הלילה [שכיר שעות גובה כל הלילה] וכל היום. וכ"ה (עם המוסגר) בכי"ע. וכ"ה במשנתנו בהוצאות הרגילות ובבבלי ק"י א', קי"א א'. ובבבלי קי"א א' הקשו ממנה על רב הסובר ששכיר שעות בלילה אינו גובה אלא כל הלילה. ותירצו: לצדדין קתני שכיר שעות דיום גובה כל היום, שכיר שעות דלילה גובה כל הלילה. ברם כאן אי אפשר לפרש כן, שהרי הדברים כבר מפורשים ברישא. והנה רואים מן הנוסח שלפנינו בכי"ו, ומן הנוסח שבדפוסים שיש כאן חסרון והשמטה. ולפיכך נראה להגיה בדרך השערה, וצ"ל: שכיר שעות [בלילה וביום] גובה כל הלילה וכל היום, כלומר, כסבור הייתי לומר שאם שכר אותו בבת אחת לכמה שעות בלילה, וכמה שעות ביום שלאחריו, אין כאן אלא שכירות אחת, ואינו גובה אלא ביום, כסיפא כאן שאם שכרו לשבת אינו גובה אלא כשעת היציאה. ומלמדת התוספתא שכל אחת היא שכירות מיוחדת וגובה כל הלילה וכל היום. ובירושלמי הנ"ל בהוצ' שלפנינו: שכיר שעות ביום ובלילה גובה כל הלילה וכל היום, ואף שם הכוונה ליום שלפנינו, וכמו שפירשנו. ועיין לעיל שם בירושלמי.
ברם בירושלמי כיר"ז: גובה כל היום וכל הלילה. וכן ברוב הנוסחאות של משנתנו הגירסא היא: ושכיר שעות גובה כל היום וכל הלילה, עיין דק"ס ומלא"ש במקומו, ועיין דק"ס עמ' 328, הערה ל'-מ'. ובמבוא לנוה"מ למהרי"ן אפשטין לא מצאתי שדיבר על משנה זו.
4-5. שכר שבת, שכר חודש, שכר שנה, שכר שבוע, יצא ביום, גובה כל היום, יצא בלילה, גובה כל הלילה. במשנתנו הנ"ל: גובה כל הלילה וכל היום. והקשו ממנה על רב הנ"ל, והעמידו את משנתנו כתרי תנאי, עיי"ש. ועיין בדברי בעל המאור ובמלחמות בסוגיין. ולפי הגירסא שלפנינו (ולפי התיקון המשוער לפני כן), כל הברייתא היא בשיטת רב, וצ"ע.
5-6. ועל כולן אינו עובר עליהן אלא לילה הראשון בלבד. בתו"כ קדושים פרשה ב' פ"ג ה"י, פ"ח ע"ד: עד בוקר, אינו עובר עליו אלא עד בוקר הראשון, וכן מביא בבבלי ק"י ב'. ובשטמ"ק שם כתב בשם שיטה שדווקא על איסור בל תלין אינו עובר אלא לילה הראשון בלבד, אבל שאר חיובי דשכירות, לרבות בל תבוא, עובר לעולם. אבל בחי' הר"ן ונ"י חולקין. ובפי' הראב"ד לתו"כ הנ"ל, פ"ח ע"ד, ובמיוחס לר"ש שם, ע"ז ע"ד, מביאים את התוספתא כאן, ומלשונה "ועל כולן", מוכח שמדברים בכל החיובים. ועיין בח"ד.