14-15. שחרור, בזמן שהרב מודה וכו'. בד ובכי"ע: גט שחרור (בכי"ש מטושטש) בזמן וכו'. ובמשנתנו הנ"ל: ושחרורי עבדים וכו', הרי זה לא יחזיר וכו'. ובבבלי י"ט א': מצא שטר שחרור בשוק בזמן שהרב מודה וכו'. ועיי"ש בבבלי מה שהקשו ותירצו.
15-16. אונקליסיא, בזמן שהלוה מודה וכו'. בד: אונקילוסיא. ובס' האגור לר"ש ג'מע (בס' היובל לכבוד גרץ, עמ' 26) אונקליסיא בראש תוספתא ב"מ בזמן שהלוה מודה יחזיר למלוה, ואם לאו לא יחזיר לא לזה ולא לזה. ופי' שטר חוב. ובמילון ערבי כת"י למלים של התוספתא:6עיין במבוא לעיל ח"ו, עמ' ט"ו. אנוקליסיא. ולהלן ב"ב פי"א ה"ה: אונקלסיא, וכ"ה בד שם, ובקג"נ שם: אונקליסיא, ובאו"ז ב"ב סי' רל"ב, ל"ג ע"ד: אונקליסא, ובכי"ע שם: אנקלסיא.
אבל בכי"ע כאן: אונקליטיא, וכ"ה ברשב"א ז' רע"ב: ועוד שמצאתי בתוספ' כן מפורש (עיין להלן) מצא אונקלטיא בזמן שלוה מודה וכו'. אבל בשטמ"ק מביא בשמו: אונקליסיא. ובכי"ש כאן: אונקלי (וסוף המילה מטושטשת).
והנה ברור שהגירסא אונקליטיא, או אנקליסיא, היא בלי ספק הנכונה. והרבה השערות נאמרו בפירושה. ויסטרוב במלונו ערך אנקלסיא כותב: שיבוש מן המלה ένεχυρασία. אדרכתא. ונראה שהוא צודק בעיקרו, אלא שאין כאן שיבוש כלל, שהרי ביונית, וכן בשמית, במלים זרות האותיות χρ (כר) ניהגות תכופות κλ (קל),7עיין קרויס מילון למלים שאולות וכו' ח"א, עמ' 100, סעיף 183, שם עמ' 99, סעיף 159. וכן הוא ביונית, עיין מ"ש Psaltes בספרו Grammatik d. Byzant. Chroniken, עמ' 66, עמ' 76, עמ' 98 ואילך. ובא"י הגו ἐνεχυρασία - אנקיליסיא. ברם שטרי אדרכתא לא נזכרו במקורות של א"י,8עיין מ"ש ר"א גולאק בספרו תולדות המשפט בישראל ח"א, ירושלים תרצ"ט, עמ' 119 ואילך, והיא השערה יפה. ולפי הבבלי ט"ז ב' מחזירין שטרי אדרכתא למלוה. והשם היוני מוכיח שמדברים כאן במוסד משפטי שהכיר בו השלטון ובתי הדין שלנו. ועיין מ"ש על מונח זה טאובנשלג בספרו The Law of Greco-Roman Egypt וכו' (נויורק 1944), עמ' 402 ואילך. ורואים שנהגו בו לפני שנתנו שטר אחלטתא, לפני שהחליטו את הנכסים, עיי"ש, והוא מעין אדרכתא, אבל טיבו המדוייק במשפט העברי לא נתברר לי.