26. בהמה שנכנסה מאיליה לרשות היחיד וכו'. כל ההלכה נשמטה בכי"ו ע"י הדומות, אבל ישנה בד ובכי"ע, והובאה בירושלמי פ"א ה"א, ב' ע"א, ובבבלי (בשינויים) י"ז ב'. ובירושלמי שם: תולדות הרגל. תני בהמה שנכנסה וכו'. ובבבלי שם: בהמה מועדת לשבר דרך הילוכה (פיסקא ממשנתנו רפ"ב). כיצד בהמה שנכנסה לחצר הניזק והזיקה בגופה וכו'. ועיין בבלי שם ג' א'. ועיין בלשון המכילתא דרשב"י (כ"ב, ד'), סוף עמ' 195, ומ"ש להלן, שורה 28–29.
27. ובקרנה. וכ"ה בירושלמי הנ"ל, ובבבלי ליתא. ובחי' הרשב"א שם: ותנא הני, והוא הדין בקרנה דרך הילוכה, וכן תני לה בתוספתא. והברייתא מלמדת שכשם שבעיטה היא תולדה של קרן (ולא של רגל), כן נזק בקרנה דרך הילוכה היא תולדה של רגל (ולא של קרן).
ובמשוי שעל גבה. בירושלמי הנ"ל: בין בשליף שיש בה. ובבבלי: ובשליף שעליה וכו' וחמור במשאו. ועיין להלן ה"ח שורה 41.
ובעגלה כשהיא מושכת. וכ"ה בירושלמי. ובבבלי בהוצ' שלפנינו: ועגלה מושכת בקרון. אבל בכמה כי"י וראשונים (עיין דק"ס, עמ' 34, הערה נ') חסרה המלה "בקרון". ובמאירי, עמ' 56: יש קורין בשמועה זו עגלה המושכת בחטף פתח תחת העין, ואין גורסין בה בקרון, אלא עגלה המושכת לבד מלשון וירא את העגלות (בראשית מ"ה, כ"ז). ופירושו עגלה המושכת כלים או אנשים וכו' אם היה זה בעגלה מושכת כלים ונשברו מחמת נדנודו חייב. ובר"ח י"ז ב': כיוצא בו היושב בעגלה המושכת עם הזב טמא, כך אם היו בעגלה מושכת כלים ונשברו חייב היושב בעגלה לשלם נזק שלם.49כל הדברים הללו מפרשים את דברי רבא בבבלי, ומסתייעים מן הברייתא שלנו שמדברת ברגל, שהעגלה כגופה. אבל הלשון מגומגמת מאד. ד"א עגלה (כלומר, עֶגלה) מושכת, כבהמה בשליף שעליה, כשם שזה נזק שלם, כך זה נזק שלם. ועיין בהערות שהגיהו בר"ח, ולא כיוונו יפה, "ועגלה מושכת" (בלשון הר"ח ובתוספתא ובירושלמי כאן) היא מליצה ע"פ הכתוב (דברים כ"א, ג') אשר לא משכה בעול, ובבבלי סוטה מ"ו א' (ומקבילה): ובעגלה עד שתמשוך, ועיין גם בירושלמי שם פ"ט ה"ה, כ"ג ע"ד. ועגלה מושכת, פירושו מושכת בקרון, כמו בבבלי ע"ז י"א רע"ב. וכן בחידושי הראב"ד כאן, עמ' ל"ד: עגלה מושכת וכו', פי' עגלה שהיא מושכת בקרון ודרסה על גבי כלים משלמת נזק שלם, דומיא דחמור במשאו וכו'. ועיין מ"ש להלן שם ובשאר הראשונים כאן, והואיל ופירושיהם אינם שייכים לתוספתא אין אנו דנים בהם.
ועיין בבבלי לעיל שם, וכנראה שצרפו את הברייתא שלנו וברייתא אחרת מעין הברייתא שלהלן ה"ח.
28. והמזיק בכרמלית משלם נזק שלם. וכ"ה בירושלמי הנ"ל, ובבבלי חסר. וכרמלית כאן היא כמו בקעה, אלא שבקעה בשדות וכרמלית בגינות ודינן שוה, עיין מ"ש בתוספתא כפשוטה ח"ג (שבת), עמ' 3 (על כל העניין כאן). ועיין מ"ש לעיל שורה 7, ד"ה ולפי זה. ועיין להלן, שורה 33, ד"ה היתה קופתו.