ואלו דברים שאין נשבעין עליהן העבדים והשטרות וכו'. משנה זו שנויה ג"כ בפרק ד' דב"מ משנה ט'. ושם כתבתי מה שנראה לכתוב בה ואין צורך להכפיל הדברים. עיין שם:
שומר חנם אינו נשבע. כתב הר"ב דלפינן לה מדכתיב כי יתן איש אל רעהו כלל כסף או כלים פרט. גמ'. כבר כתבתי ברפ"ז דב"ק. דלמסקנא דגמ' התם לא מדרש בכלל ופרט וכלל. אלא כל רבויא הוא וכו'. וחמור ושור ושה. חד למעוטי עבדים. וחד למעוטי קרקעות. וחד למעוטי שטרות בין מכפל בין משבועה. ע"ש. והשתא אתי שפיר דכסף או כלים דרשינן לעיל בריש פרקין מה כלים שנים. אף כסף שנים. מה כסף דבר חשוב וכו'. תוס' פ"ד דב"מ סוף דף נ"ז. [*והקדשות דאינו נשבע פירש הר"ב [לקמן] גבי נושא שכר]:
שומר חנם אינו נשבע נושא שכר אינו משלם. כתב הר"ב ושואל ושוכר לא הוזכרו כאן וכו' דהוי מצי למימר שואל אינו משלם אונסין וגניבה ואבדה דאתקש לשומר שכר. דכתיב (שמות כ״ב:י״ג) וכי ישאל איש וי"ו מוסיף על ענין ראשון כדדרשינן בפ' השואל [דף צ"ה] הרא"ש. ומ"ש הר"ב דלא שייך שאלה בקרקעות. כ"כ הרמב"ם שהקרקעות אין בהם דין שאלה ולא סיים בהן על הרוב. אלא גבי שטרות הוא דכתב על הרוב ותמיהני למה לא שייך שאלה בקרקעות. ובהדיא אמרי' בגמ' דספ"ח דב"מ האי מאן דא"ל לחבריה אושלן בי גרגותי כרי ואזל כמה גרגותי בארעיה עד דמתרמי ליה. ועוד הביא הרמב"ם בחבורו ספ"א מהל' שאלה תוספתא וזו היא השואל פונדק מחברו ללינה. אין פחות מיום א'. לשביתה. אין פחות מב' ימים. לנשואין. אין פחות מל' יום. ע"כ. וז"ל התוס' והוי מצי למימר נמי דשואל אינו משלם אם נאנסה. או אפי' אם נגנבה. דהא אתקיש לשומר שכר. ואם שאל בית ונשרף. פטור. ועוד דמש"ה לא תני [לה] דלא שייך בהקדש שאלה. ע"כ. וכן הרא"ש לא כתב אלא דלא שייך שאלה בהקדש. וז"ל נ"י פ"ד דב"מ והא דלא קתני במתני' שואל אינו משלם משום דסיפא ד' וה' לא קאי אלא אהקדשות [כמ"ש שם בב"מ] ובהקדש לא שייכא שאלה. ע"כ. נמצא דעיקר תירוצא הוא מהקדש. דאי שייך בהקדש אע"ג דבקרקעות ושטרות לא שייך הוי ליה למתני כי היכי דתני ד' וה' אע"ג דלא שייך אלא בהקדש:
רבי שמעון אומר קדשים שחייב באחריותן וכו'. פירשו הר"ב במשנה ט' פ"ד דב"מ: