אם לא הביא כלי. פי' הר"ב איזמל למול את התינוק. ומסיים רש"י וקאי אמתני' דפירקין דלעיל דסליק מיניה וכל צרכי מילה עושין בשבת:
מביאו בשבת. וכתבו התו' וא"ת ויביאו התינוק אצל הכלי דהשתא ליכא איסור שבת כלל דהחי נושא את עצמו [כדלעיל פרק עשירי מ"ה] וי"ל דאחר המילה היה צריך להחזירה לאמו דקטן צריך לאמו הוא ואז הוא חולה והוי כפות דאינו נושא עצמו [ועי' ספ"ק דר"ה] וגם אמו מסוכנת ולא תוכל לבא אצלו ועי"ל כיון דבקל יביא הכלי משיביא התינוק שרי ר"א למהר המצוה כדמוכח בגמ' וכו' ועי' במ"ב [* פרק דלעיל ובמ"ב] פ"ד דסוכה. [* ומ"ש הר"ב מגולה להודיע כו'. גמ']:
[על פי עדים. בגמ' איבעי להו אי עדים שנים או איהו וחד שראוי להעיד במקום אחר ואין להקשות דא"ה לתני ע"פ א' דאיצטריך לומר שהוא וחד יהיו עדים כשרים יחד במקום אחר]:
כלל אמר ר"ע. ושנוי בפסחים פ"ו מ"ב. ומשולש במנחות פי"א מ"ג ועיין בפי' מי"ג פרק בתרא דעירובין ובפי' רפ"ו דפסחים ומ"ש במ"ח פרק בתרא דר"ה: