מה נפשך אי מופלא סמוך לאיש דאורייתא מילקא נמי לילקי אי דרבנן איסורא נמי ליכא פירש אי מופלא סמוך לאיש דהוא עובר בכל יחל הוא מדאורייתא דדרשינן כל שישנו בהפלאה ישנו בבל יחל מלקות נמי ליחייב ואי דרבנן דמדאורייתא אע"ג דנדרו נדר הני מילי דמיענשי אחרים עילויה ואיהו נמי לכי גדיל אבל בעודו קטן כיון דלא מיחייב בשאר עונשין לא מיחייב נמי אהאי ולא דרשינן כל שישנו בהפלאה ישנו בבל יחל והמורה פירש אי מופלא סמוך לאיש דאורייתא מכי יפליא ונדרו נדר מילקא נמילילקי דהא כל מאן דנדרו נדר קאי עליה בבל יחל ואינו נ"ל דהא כי מתרצינן לקמן אלא הבמ"ע כגון שהקדיש הוא ואכלו אחרים ופירש המורה אבל לדדי' לא לקי ואחרים הוא דלקי על ידו אכתי איכא לאקשויי הכיאי מופלא סמוך לאיש דאורייתא דהוה נדר איהו נמי לילקי ואי מדרבנן הוה נדר אחרים נמי לא לילקי דהא לקמן אמרינן דטעמא דמאן דאמר אין האחרים לוקין משום דקסבר דנדר המופלא מדרבנן היא אבל מדאורייתא אינו נדר כלל אלא לאו ש"מ השתא ס"ד דנדר המופלא מדאורייתא הוא והאי דאמר מה נפשך הכי פירושיה אם הוא מן התורה לדרוש כל שישנו בהפלאה ישנו בבל יחל וחייב הוא מלקות ואם לאו לא מיחייבו אלא אחרים אבל הוא לא:
ולא היא דהא מתרץ אלא הב"ע וכולי ומוקים לה דהוא מדאורייתא ואי אכל שישנו בהפלאה ישנו בבל יחל קאי היכי אמרינן דאחרים לוקין ולא הוא אלא לאו ש"מ אמופלא סמוך לאיש קאי אם נדרו נדר דאורייתא ומעיקרא ס"ד דאי נדרו נדר הכי נמי דעובר בבל יחל והשתא מתרצינן דלא דרשינן כל שישנו בהפלאה ישנו בבל יחל אלא אחרים דבני עונשין נינהו לוקין על ידו ואיהו דלאו בר עונשין הוא לא לקי:
מדרבנן וקרא אסמכתא בעלמא קשיא לי דאי מדרבנן היכי אמרינן יכול יהא חייב על הקדישו קרבן ומי איכא קרבן דרבנן והא קא מיית חולין בעזרה ואמאי איצטרך זה הדבר למעוטי' אלא לאו ש"מ דתנא מופלא סמוך לאיש דאורייתא סבירא ליה:
אי דאורייתא קטן אוכל נבלות אין ב"ד מצוון עליו להפרישו פי' דאע"ג דנדרה נדר מדאורייתא הני מילי לאיחיובי אחרים על נדרה אבל איהו גופא מיגו דלא מיענשא בשאר עונשין בהאי נמי לא מיענשא:
בהילכתין דלעיל סברוה קסבר ר' יוסי תרומה בזמן הזה דאורייתא כולי פי' ובהא פליגי ר' יהודא ור' יוסי דר' יהודא סבר מופלא סמוך לאיש דרבנן ותרומה דאורייתא ולא אתי גברא מדרבנן ומתקן טיבלא דאורייתא ור' יוסי סבר מופלא סמוך לאיש דאורייתא ומתקן טיבלא דאורייתא והאי דאמר אביי ת"ש הכי קא פשיט דתנאי נינהו אי נמי מר' יוסי קא פשיט משום שקיי"ל ר' יוסי נמוקו עמו ומהדר לא קסבר ר' יוסי תרומה בזה"ז דרבנן פי' ודכולי עלמא מופלא מסוך לאיש דרבנן ובהא פליגי דר' יהודא סבר תרומה בזה"ז דאורייתא ור' יוסי סבר דרבנן וליכא לפרושי דר' יוסי מילתיה דר' אתא לפרושי ולאפליגי דלא אשכחן בכה"ג אלא לר' יהודא כי אמר בד"א או אימתי שבא לפרש דברי חכמים אבל ר' יוסי לעולם לא בא לפרש דברי ר' יהודא: