אי גוי המערה אפי' גוא דחביתא נמי ניתסר פי' התינח אי מוקמת לה בישראל מערה לתוך כלי שיש בו יי"נ מצינא לאוקומה כגון דקא מקטף קטופי ומש"ה קילוח שיצא לחוץ אסור ודגוא דמנא שרי אלא אי מוקמית לה בגוי המערה וחשבת לאותו העירוי ניסוך א"כ כל מה שבכלי אסור מפני שניסך ממנו ואהדר כח גוי מדרבנן הוא כו' פי' עיקר הניסוך שישכשך ידו בתוך הכלי אבל כשמערה ממנו אין זה אלא כחו. ולא מיתסר אלא מדרבנן הילכך דבראי גזרו ביה רבנן אבל דגוואי אי לא איחבר ע"י ניצוק לא גזרו בי' רבנן עיין במהדור' תליתאה:
שאני התם דכולי' אגישתא ובת גישתא גריר פי' ולא דמי לנצוק שהוא תלוי על ידי אדם המערה ואין הקילוח בא מאליו ודמי לגישתא ובת גישתא ברזא דחביתא שכיון שנפתח הברזא הקילוח בא מאליו. ולישנא קמא דר"פ דאמר בפירקין דלעיל דבהדי ברזא אסור ואידך שרי לית לי' נצוק חיבור ולית לי' סברא דרבא אפי' דאמר בתר גישתא ובת גישתא גריר ואע"פ שהשטה הזאת מוכחת דס"ל לרבא דנצוק לא הוי חיבור לא דחינן למימרא דרב הונא ודרב חסדא בהכי דלא שמעי' לי' בפירוש דס"ל הכי אלא רבותא קאמר דלא צריכנא לאידחוקי להני אלא אפי' למ"ד ניצוק אינו חיבור הכא מוד' דאסו' משום דגרי' אגישת' ובת גישת':