זנח ה׳ מזבחו וגו'. אמר הקב"ה לישראל, כלום אתם מקניטין אותי אלא בשביל קרבנות שהקרבתם לילד)ר"ל שסומכים אתם עליו שיכפר עליכם ולכן תרבו לחטוא. הרי הם לכם כנגד פניכם, הדא הוא דכתיב זנח ה' מזבחו גאר מקדשולה)בא לפרש בזה הפעלים זנח נאר שאינם רגילים ומתיחסים על הרוב אצל השמות מזבח ומקדש, כי אצל רעיון כזה במזבח כתיב הפעל נתיצה או הריסה וכלשון הכתוב מזבחותיהם תתצו, מזבחותיך הרסו (מ"א י"ט), ובמקדש רגיל לכתוב הפעל שמם או חרב, והשמותי את מקדשיכם, לחרבה יהיה הבית הזה (ישעי' כ"ב), אבל הפעלים זנח ונאר יונח על דבר הנשלח ונמאס, וכמו (תהלים פ"ט) ואתה זנחת ותמאס, לכן דריש סבת הדבר למה נמאס, לפי שעל ידי שישראל בטחו בו הרבו ביותר לחטוא, וא"כ היה הוא הסבה לחטוא, ועיין לעיל בפסוק א' בדרשה השליך משמים ארץ באה דרשה כהאי גונא. [שם].
קול נתנו בבית ה'. איזה קול נתנו, אמר ר׳ שמואל בר נחמני, בשעה שנכנסו גוים להיכל הפכו פניהם כלפי מעלה וחרפו וגדפולו)עיקר טעם הדרשה מסמיך על הלשון קול נתנו כיום מועד, דמשמע קול צהלה ושמחה, ודריש דכל כך היה לבם טוב עליהם עד שהעיזו גם לחרף ולגדף כלפי מעלה. [מ"ר].