זאת תהיה תורת המצורע ביום טהרתו והובא אל הכהן יש כאן ספק והוא שזה ההתעסקות אינו נאה לתורתינו הקדושה שאינה מתעסקת אלא בחליי הנפש ולא בחליי הגוף והצרעת יאות למלאכת הרפואה שכוונתה היא להודיע דרך בריאות הגוף ואולם כוונת התורה אינו אלא לתועלת הנפשיי. והתשובה אמרו חכמי הטבע שמי שהוא שוה המזג וליחותו בריאות וטובות הוא סבה שיהיו מדותיו שלימות שהליחות פועלות במדות שמי שמזגו שוה יהיה מוכן למדות חשובות ואמנם מי שאין מזגו שוה שהוא מוכן לחליי הגוף זה המזג יהיה סבה שיהיו מדותיו רעות ושכלו לא יהיה טוב שהליחות הרעות פועלות במדות ואמרו שכמו שהליחות פועלות במדות כן ג"כ המדות פועלות בליחות שאם ירגיל עצמו בכעס אפילו שהוא שוה המזג יתהפך לשחוריי וכן בשאר המדות אם ירגיל עצמו במדה רעה אף ע"פ שהוא שוה המזג יתהפך לאדומיי או לבניי כפי מה שמחייב אותה המדה. ולזה דברה התורה בצרעת לומר שחוליי האדם יש להם שתי התחלות א' מצד החומר שנית מצד הנפש שאף ע"פ שזה הגוף טוב מצד שיווי מזגו הנה מצד נפשו כשיפעול שלא כשורה יחלה הגוף ומזה הצד דברה התורה בחולי הצרעת לפי שזה החולי בא לו מצד נפשו שהיתה חולה ולא דברה התורה בצרעת מצד שהוא חולי גופני אלא מצד שהוא חולי נפשי או נמשך לו ולז"א בפרשה שעברה אדם כי יהיה בעור בשרו שאת או ספחת או בהרת והובא אל אהרן הכהן לומר שאינו צריך שילך לרופאים אלא לרופא הנפש שהוא אהרן ולפי שאין הכל מאמינים זה אמר והובא והיה ראוי שיאמר ובא אל אהרן אבל אמר והובא לומר שיביאוהו על כרחו ולכן אמר ג"כ בכאן זאת תהיה תורת המצורע ביום טהרתו והובא אל הכהן לומר שכמו שהחולי הזה לא בא לו מפאת ליחות הגוף שהיו נפסדות אלא מפאת הנפש שהיתה נפסדת כן רפואתו לא תהיה רפואה טבעית שכל הרופאים הטבעיים שיש בעולם לא ירפאו זה החולי שהרופאים אולי יוכלו לרפאות חולי הצרעת כשיהיה הסבה הפסד הליחות אבל כשאין הסבה טבעית אלא נפשית נמנע לרופאים לרפאותה אלא צריך רופא נפשיי והוא הכהן אבל בצרעת הבתים לא אמר והובא אלא ובא אשר לו הבית שבזה אין השמטה כלל לומר שהיא טבעית אלא הפך הטבע כי נגעי הבגדים יש פתחון פה למתעקשים לומר שהיא טבעית לפי שהצמר היה חלק מהב"ח וגם העורות והפשתים יש בהם צמיחה וחסרון ויש בהם נפש הצומחת אבל בצרעת הבתים אין בהם פתחון פה כלל ליחסו אל הטבע אלא מעצמו יבא אלא הכהן ולהורות שזה החולי בא מצד הנפש וכשהיה בא לקדושים אשר בארץ המה היה בא בפתע פתאום כמו שמצינו במרע"ה ובמרים שמזה יתבאר שבא מפאת הנפש שידוע שאם זאת המחלה היתה באה להם בדרך הטבע לא היתה באה בפתע פתאום אבל קודם בואה יבשר בשורה רעה אחר שסבתה עפוש הדם ושאר הליחות ושריפתם ודרך החוליים הרעים כאלה לבוא אותות רעות קודם בואם ואולי לזה אמר והנה ידו מצורעת כשלג לומר שזה הצרעת לא בא בדרך צרעת טבעית שהיא מליחה עבה שרופה שיש בה חום נכרי אבל הוא בהפך שידו מצורעת והיתה קרה כשלג ולכן נתרפא מיד בהשב ידו אל חיקו והנה שבה כבשרו שהטבעיית לא ירופא מיד ולכן ג"כ מרים נצטרעה בפתע ואמר ויפן אהרן אל מרים והנה מצורעת אמר הנה שבאה בפתע ולזה התפלל משה ואמר אל נא רפא נא לה לומר לשיכירו שהיתה דרך נס בה צריך ג"כ שהרפואה תבא במהרה שהצרעת הטבעית אף שאיפשר לרפאותה לא תהיה רפואתה אלא אחר ימים רבים ומשקים רבים והרקות ותחבושות ולזה כפל נא נא וז"ש כי כאשר משפטיך לארץ כן למדו יושבי תבל פירוש שבצרעת האנשים לא למדו יושבי תבל מוסר שחושבים שבא דרך טבע אבל כשהקב"ה עושה משפטים בארץ שנותן צרעת בבתים אז חוזרים בני אדם בתשובה שרואים שהוא דרך נס: