ה' מסיני בא וזרח משעיר למו וגו' כתב הרמב"ן שכוונת הפסוק שבא לומר איך היה ראוי לחול עליהם הברכה והזכיר זכות ישראל ואמר ה' מסיני בא כלומר כי השם מסיני בא לישראל כי משם השכין שכינתו בתוכם ושוב לא נסתלקה מהם והענין שירד הכבוד בהר סיני כמו שנאמר וירד ה' על הר סיני וגו' ושם היה כל הימים שהיה משה עולה ויורד כמו שנאמר ומראה כבוד ה' כאש אוכלת בראש ההר וכאשר נתן לו לוחות האחרונות שכן הכבוד באהל משה כמו שנאמר ויהי כבוא משה האוהלה ירד עמוד הענן ועמד פתח האוהל וכתיב ודבר ה' אל משה פנים אל פנים וכאשר הוקם המשכן שכן הכבוד במשכן שנאמר וכסה הענן את המשכן וכבוד ה' מלא את המשכן ומשם היו לו כל הדברות כל ימי המשכן במדבר:
וזרח משעיר למו כי אחרי נסעם מסיני במסע הא' שכן הענן במדבר פארן ומשם שלח מרגלים שנאמר וישלח אותם משה ממדבר פארן ונתנדה העם ולא היה הדיבור אל משה עד שבאו אל שעיר בגבול בני עשו בסוף המ' כמו שנאמר שם כי ה' אלהיך ברכך בכל מעשה ידיך והנה אז בבואם משעיר היה שם לאור עולם ושלמו ימי אבלם:
הופיע מהר פארן שנסתכל בהם ושם עניינם למאור פניו מהר פארן והטעם כי תחלת הכנסם לארץ במדבר הגדול היה מפארן כמו שנאמר ויסעו מהר סיני וישכון הענן במדבר פארן והנה הש"י הופיע להם לראות מה הם צריכים במדבר הגדול והנורא מלשון ועל עצת רשעים הופעת רואה כל סתרי מחשבותיהם:
ואתא מרבבות קדש יאמר כי בא הקב"ה לישראל מרבבות קדושי עליון אשר ירדו עמו אל ההר כענין שנאמר רכב אלהים רבותים אלפי שנאן ומימינו אש דת למו כי מימין תפארתו היה להם אש דת לא מיד המלאכים הנזכרים רק מימין השם בעצמו ובכבודו: