וגם נמצא כתוב בספרים, כי ירמיהו הנביא ציוה לגולים לקחת את האש ולטמנה כאשר אמרנו. It was also written in the books, that Jeremiah the prophet commanded the exiles to take the fire and hide it like we said.
גם נתן להם את ספר תורת ה' לבל ישכחוה, ולבבם לא יפתה לסור מן הדרך, בראותם את פסילי זהב וכסף בגאון תפארתם. [Jeremiah] also gave them the book of the Torah of The Lord so they should not forget it, and they should not be seduced in their hearts to turn from the path, when they see graven images of gold and silver with the pride of their glory.
וישנן להם דברים רבים ונכוחים, לבל תמוש תורת ה' מלבבם. [Jeremiah] taught them many proven things, so that the Torah of The Lord would not leave their hearts.
וגם זאת נמצא כתוב, כי הגיד להם על פי ה', לשאת אתם את אוהל מועד ואת הארון. This was also written, that [Jeremiah] told them according to the mouth of The Lord, to take with them The Tent of Meeting and The Ark.
ויהי בבואם ההרה אשר עלה עליו משה לראות את הארץ, וימצא ירמיהו שם מערה ויסתר בה את האוהל ואת הארון ואת מזבח הקטורת, ויסתום את פיה. It was when they came to the mountain that Moses ascended to see the land, Jeremiah found a cave there and he hid The Tent of Meeting, The Ark, and The Alter of Incense in it, and he closed [the cave's] opening.
ומקצת האנשים אשר הלכו אתו בקשו לעשות להם אות, וילאו למצוא את המערה. Some of the people that went with [Jeremiah] tried to make a sign [at the cave] for themselves, yet they became tired from looking for the cave.
וישמע ירמיהו ויגער בם ויאמר, אל ידע איש את המקום, עד אשר יקבץ ה' את עמו ונתן להם רחמים. Jeremiah heard [about it] and he rebuked them and said. "No man will know the location [of the cave], until The Lord will gather his nation and grant them mercy.
אז יגלה ה' את המקום, וכבוד ה' יופיע בענן, כאשר היה בימי משה ובימי שלמה בהתחננו אל ה' לקדשו. Then The Lord will reveal the location [of the cave], and the glory of The Lord will shine in a cloud, as it was in the days of Moses and Solomon when they begged The Lord to sanctify ?himself? (unclear pronoun)."
ויספר להם ירמיהו את חכמת שלמה ואת הקורבנות אשר הקריב עת חנוכת המזבח, ככלותו להקים את מקדש ה'. Jeremiah told them about the wisdom of Solomon and about the sacrifices that [Solomon] offered [at] the time of the dedication of the alter, when he finished erecting the temple of The Lord.
וכאשר התפלל משה, ותצא אש מלפני ה' ותאכל על המזבח את העולה, כן נענה גם שלמה בתפילתו. When Moses prayed, A fire left from the presence The Lord and consumed the burnt offering that was on the alter. In this manner Solomon's prayer was also answered.
כי אש ירדה מן השמיים ותאכל את העולה ואת הזבחים. For a fire descended from the heavens and consumed the burnt offering and the sacrifices.
וכאשר דרש דרש משה את שעיר החטאת והנה שורף ולא אכל ממנו איש, כן עשה שלמה בהקריבו את קורבנותיו לה' שמונת ימים. And when Moses searched [?in the ashes for?] the ram of the sin offering, Behold! it was charred and no man ate of it. So did Solomon when he offered his sacrifices to The Lord [all] eight days.
כל הדברים האלה נמצאו בדברי הימים הנכתבים בימי נחמיה. All these events can be found in The Chronicles that were written in the days of Nehemiah.
וכאשר דרש נחמיה אל ספרי דוד והמלכים והנביאים, ואת אשר כתבו בדבר הקורבנות ויאספם לאסיפה. When Nehemiah searched for the books of David, the kings, the prophets, and [anything] that had information about the sacrifices, he collected them into a collection.
כן עשה גם יהודה, כי אסוף אסף את הספרים אשר נפוצו והתפזרו בסערת המלחמה בארץ. So did Judah, when he collected the books that were scattered and dispersed in the storm of the war throughout the land.
והם למשמרת בידינו, ואם נכספתם להם, שלחו נא אלינו ושלחנום לכם. They are being guarded in our hands, and if you are desiring of them, send to us and they will be sent to you.
ועתה כתבנו לכם את כל הדברים האלה, למען תחוגו עמנו את החג הזה כאשר יאות לכם. Now, we wrote for you all of these things, so that you will celebrate this festival with us according to what is fit for you.
והננו מייחלים לה' אלוהינו אשר פדה את עמו, והשיב לנו את נחלתנו ואת הממלכה ואת עבודת הכהונה כאשר הבטיחנו בתורתו הקדושה. We are hoping of The Lord our God that he will redeem his nation, and return to us our portion, the kingdom, and the service of the priests that was promised in His holy Torah.
כן ירחם עלינו ויקבץ נידחנו מתחת כל השמיים, להביא אותם אל ארץ קודשינו, כאשר החל לחלץ אותנו ממצוקותינו ויטהר את בית מקדשו. So he should be merciful upon us and gather our dispersed from under the heavens, to bring them to our holy land, just like he has begun to remove us from our distant places, and he purified his temple.
ואת מעשי יהודה המכבי ואחיו ואת טהרת המקדש מטומאתו, ואת חנוכת הבית ואת מלחמות אנטיוכוס המפואר ובנו אאופטר. And the deeds of Judah Maccabeus, his brothers, the purification of the temple from its impurity, the dedication ceremony of the temple, and the wars against Antiochus the great and his son Aopater.
ואותות השמיים אשר ראו האצילים והמקנאים לעדת ישראל. And the heavenly signs that the strong and zealous saw for the congregation of Israel.
איכה גדודי מצער הניסו חיל גדול מן הגויים, וירדפו אחריהם ויבזו את ארצם. How is it that my tiny battalion chased the massive legions of the nations? They pursued them and they disgraced their land.
ואת פדות קריתנו הקדושה ואת בנין הבית המפואר על פני כל הארץ. And the redemption of our holy city, and the construction of the house whose splendor covers the entire world.
וכאשר הוקמו בחסד ה' עלינו כל חוקותיו ומשפטיו אשר כמעט הופרו בארץ. And when The Lord established upon us with kindness his rules and laws that had almost been dissolved throughout the land.
את כל הדברים האלה אשר כתבם ישוע הקריני על ספרים חמישה, ניסיתי לכלכל בדברים מעטים ולהעלותם על ספר אחד. All these words that Jesus the Cyrenean wrote on five scrolls, I tried to condense his words and deliver them on one scroll.
כי בראותי את מספר המעשים כי בלול, וכבדו הדברים על הקורא כי רבו. For when I saw that the accounts of events were mixed up, and that its many words were burdensome to the reader.
חשבתי לספרם כמשפטם, לבעבור ירוץ הקורא בהם, ויקל עליו להבינם ולשומרם בלבו. I decided to retell [the events] in their proper order, in order that the reader would run through them, and that it would be easy [for the reader] to understand them and remember them.
ידעתי גם ידעתי, כי בצאתי לקצר רבה וכבדה המלאכה עלי, וזעת אפים ולילות עמל הכינותי לי. I certainly knew that in my endeavor to abridge [the book of Jesus the Cyrenean] a great and heavy task befell me; the sweat of my brow and nights of hard work were prepared for me.
אולם כי יעשה איש משתה, גם עליו תיכבד העבודה להשלים חפצי כל קרואיו. Yet when a man will make a feast, the responsibilities of catering to the desires of his guests also fall upon him.
לכן לא יראתי להעמיס את העבודה על שכמי, להועיל לכל אשר יחפוץ בה. Therefore I was not afraid to burden my shoulders with the work, [because it would] benefit all who would desire it.
ועזבתי את המעשים האחדים במתכונתם לסופר הראשון, ורק לקצר הדברים עמלתי. I left some of the stories in the format of the original author, my work was only to abridge his words.
וכאשר יעשה החרש, בבנותו בית ידאג וישכיל על יסודי הבית ותכונותיו, ויעזוב הטיבו ויפותו לאיש אחר, כן עשיתי אף אני. This is just like the work of a carpenter, when he builds a house he worries and thinks about the foundation and structure of the house, and he leaves the decoration and beautification[of the house] to another person. This is what I did.
כי דרך כל סופרי הקורות, לדרוש ולחקור לכל עניין ומעשה, לכלכל הדברים כמשפט ולהשתרע כחפצם. For the way of all historians is to search and investigate every incident and event, to collect everything in order and to organize [the events] according to his desire.
אך למקצר ניתן חוק לערוך את עצם הקורות, ולהציגם לפני הקורא בדרך קצרה. But for one who abridges there is a given rule to lay out the main part of the events, and to display them before the reader in a brief manner.
ואחרי הקדמתי זאת אפנה את לבי לדברי הימים, למען לא יגדל מפתח הספר מתוכן דבריו. And after I began this, I turned my attention to the chronicles, ?in order that the key of the book would not grow from within his words? (translation uncertain)
