להרב הגדול החריף העצום וכו' מו"ה יחזקאל הלוי ני' בהגה"ג הצדיק המפורסם מאסטראווצע שליט"א
מכתבו הגיעני וע"ד שאלתו בדין הקארב פלאשען מפאבריקען של א"י שיש אנשים שקונים אותם לצורך הפסח ויש לחוש שהצלוחות הם ישנים שנשתמשו בהם חמץ והנה רו"מ הביא דברי האו"ה שהביא בח"י רסי' תנ"א סק"ב והבין מדבריו דדוקא כשמביאין על השוק מותר לקנות משא"כ בבית העכו"ם אסור לקנות וה"נ אין לקנות בפאבריקען אבל הנה הח"י ובאה"ט לא העתיקו יפה וז"ל האו"ה כלל נ"ח דין מ"ו וקערות ויורות ושאר כלי מתכות שקנה מהעכום בביתו ואינו מכיר בהן בוודאי שהם חדשים יש להסתפק בהם שמא נשתמשו וצריך להגעיל או ללבנן אבל כלים חדשים שקונים מהשוק אפי' בכלי חרס א"צ לספק בהם לשמא נשתמשו דאין דרך כלל לשמש בכלים חדשים העומדים למכור כדאיתא לעיל בתשו' עכ"ל ובכלל ל"ג דין כ"ד כ' וז"ל אמנם בכלים חדשים שקונים מן העכו"ם מן השוק א"צ לספק בהן שמא נשתמשו בהן דאין דרכן להשתמש בכלים חדשים דעומדים למכור כלל ואפי' במקום שרגילין להשאיל אותן למשתאות שלהן דהולכין אחר רוב ואפי' באיסור דאורייתא היכי דליכא ריעותא לא מחזיקינן ריעותא אפי' היכי' דאיכא לברר כ"ש הא שאיסורא דבין דהא נטל"פ עכ"ל ומבואר דעיקר טעמא משום דבכלים העומדים למכור אין דרך ע"ש להשתמש כלל ואין הבדל בין אם מביאין לשוק בין אם קונה בביתם אלא דבקונה בביתם יש לחוש שמא אין עומדים למכור ויש חשש שמא נשתמשו אבל בכה"ג דנ"ד שהפאבריקען עושים רק למכור אין הבדל בין אם קונה בהפאבריקען או שמבאין לשוק וגם למדנו מדבריו דאפי' אם יש לחוש למיעוטן שמא נשתמש מותר לקנות לכתחלה דתלינן ברובא ואף די"ל דלהך טעמא יש הבדל בין אם לוקח מהקביעות או לא אבל באמת ז"א דבכה"ג שיש ספק גם בהמיעוט שמא לא נשתמשו כלל ליכא בזה דין קבוע וד"ז מבואר בט"ז או"ח סי' תכ"ה סק"ד ודחה בזה דברי הב"ח שם וכ"ה במג"א סי' ל"ב סקס"ו והן אמת שמצאתי באס"ז לביצה והובא לשונו במחה"ש סי' תקי"ג סוסקי"ג שבד"ז נחלקו הרשב"א וריטב"א בשם מורו ע"ש ותבין אבל נראה דבנ"ד דלגבי שאר איסורין אין חשש בכלי זכוכית גם בנשתמשו בחמין כמ"ש במש"ז סוס"י תכ"א בשם כנה"ג וכ"פ במנ"י כלל פ"ה וחידושי רע"א סוסי תכ"א ואין חשש בזה אלא לענין פסח א"כ בקונה קודם הפסח ליכא לדון בזה מדין קבוע כמ"ש הה"מ פ"ב מה"ש ואחר שפירש תלינן ברובא ועי' בב"י או"ח סי' תל"ח במה שביאר מחלוקת רמב"ם וראב"ד דמבואר דקודם זמן איסורו אפי' נודע הספק קודם ביטול מותר לבטל ויהי' מותר משום סד"ר ועי' רא"ז שם סק"ג עוד בזה ע"ש באורך ועי' מג"א סי' תל"ט סק"ג שכתב כה"ג לענין נודע הספק דקודם ז"א הוי כלא נודע ע"ש וה"נ בנ"ד בשעה שקונהו מן הפאבריק קודם ז"א אין נ"מ עוד בזה ואחר שפירש ה"ז מותר דתלינן ברובא וא"ל דהוי דשל"מ דמלבד דלשי' כמ"פ אמרי' כל דפריש כו' גם בדשיל"מ ובפרט בדלא איתחזיק איסורא ועמחה"ש סי' תקי"ג שם ובצל"ח פסחים ז' וביצה י' ועוד דנודע ד' הפ"י ביצה כ"ד וצל"ח דגבי כלי ליכא דין דשיל"מ שהרי ראוי שישתמש בו ביו"ט וגם אחר יו"ט וה"נ בזה וגם לפמש"ל בשם או"ה דבכה"ג לא מחזקינן איסורא ואפי' איכא לברורי א"צ לברר א"כ גם בדשל"מ יש להקל וע"ע בש"ך יו"ד סי' פ"ג סקי"א ו"ע' בראש פ"ו דחולין סי' ה' וגדולה מזו מבואר בדמ"א יו"ד שי' קי"ד סעי' ו' להקל בדרבנן בלא נודע בבירור שמערבין אם יש רק מיעוט שאינו מערב וע"ש בטו"ז סקי"ג ובש"ך סוס"ק כ"א וע"ש בב"י סי' קכ"ג וד"מ אות י"א ובמק"א הבאתי מתשו' רמ"א סי' נ"ד להקל בכה"ג גם בשל תורה והבאתי ראיה מהמרדכי ע"ז סופר"י וע' תשו' הרשב"א ח"ד סי' פ"ח וסי' ק' ופלפלתי מדברי תוס' קידושין ל"ו ע"ב שהקשו איך לוקחין פירות מגינה של עכום כיון שמקצת מבריכין כו' ואכמ"ל ועכ"פ בדלא אתחזק איסורא גם אם יש רק מיעוט של היתר מותר לקנות גם לכתחלה בדרבנן ומכ"ש בכה"ג שהרוב חדשים ממש בהפאבריקען וא"כ גם אם יש לחוש למיעוט מותר לקנות גם לכתחלה וגם בנ"ד דהוי נוטל"פ דסתם כלים אב"י וחשש משהו רק מדרבנן ובודאי רובן לא נשתמשו בהן וגם י"ל דאומן שאני דלא מרע אומנותי' ובכ"ז בודאי אם אפשר לקנות משל ישראל הרי קנה מיד עמיתך כתיב ועי' תשו' רמ"פ סי' ט' וחיבורי משפ"ש רסי' ק"ץ וגם מהות טוב אל תיקרי רע ולמה לנו לסמוך על היתרים בדאפשר בהיתר ברור וכמה חומרת נהנו בפסח וישראל קדושים הם לכן נכון הדבר לקנות משל ישראל ובפרט בחוהמ"פ לקנות בודאי איסור גמור הוא כי לא שייך היתרים הנ"ל אבל קודם פסח אין בידינו לאסור איסור מלקנות בפאבריקען של א"י מטעמא דכתיבנא