להרב המאה"ג וכו' מו"ה נפתלי איש הורוויץ אבד"ק סאניוואץ
מכתבו הגיעני וע"ד שאלתו באלמן שנשתדך עם אשה שאין לה נדן ונתן לה כתובה על חמשה אלפים ואולם הונו ורכושו עולה במאה אלף אדומים והי' שדכן א' שהי' כל העוסק בזה ותובע עתה שכר שדכנות ונסתפק רו"מ כמה מגיע בזה והנה לענ"ד ודאי מסרכוש שיש להאלמן אין מגיע שכר כלל כי אין זה בגדר התחייבות נדן שאינו מסלק כלום ויש מתעשר ואין כל אבל כיון שבערך כתובה הנהוג עתה להוסיף שליש על הנדוניא א"כ כשנותן לה כתיבה ה' אלף ר"כ הוא עולה כפי נדן ב' שלישים מזה היינו ג' אלף ושלש מאות ושלשים ושלשה ר"כ והגם שאינה נותנת כלום הו"ל כאמר הריני כאלו התקבלתי וצריך ליתן שדכנות מערך כזה.
ומה ששאל בדין סריס אם מותר להיות שו"ב דגבי ש"ץ פסק הש"ל שהובא במג"א סי' נ"ג דאינו כבוד הציבור שיהי' הסריס ש"ץ ולענ"ד אין שום מקום לפסול אותו מלהיות שו"ב שאינו מוציא רבים י"ח ומדלא השמיעוני בעלי הש"ע דין זה גבי שו"ב ש"מ דאין בזה חשש כלל וע' בתשו' מהרשד"ם חא"ע סי' קכ"ד בשם הרא"מ ומהר"י חבוב דכל דין מחודש שלא כתבוהו הפוסקים נראה דלא ס"ל כן וה"נ בזה ובפרט שדעת כמ"פ דמותר להיות גם ש"ץ וע"ש בשע"ת בשם תשו' פאה"ד להרמבם שפסק ג"כ להקל שמותר להיות ש"ץ ומכ"ש דמותר להיות שי"ב. ומצאתי במרדכי רפ"א דחולין שהביא בשם אלדד אדני דסריס ואשה וכו' אסורי' להיות שו"ב וכתב דכל זה חומרא בעלמא ואין המנהג כדבריו הרי מפורש דאין חשש בזה.