להרב וכו' מו"ה יש יצחק צבי אמעראנט נ"י מו"צ דק' קאזיווע
מכתבו הגיעני וע"ד שאלתו בדבר הגט שסידר בצירוף ב' אנשים ואח"כ נודע שא' מן העדים הי' גיסו של א' מהב"ד ורו"מ הביא מהרמ"א א"ע סי' ק"ל ס"א דמשמע דדיעבד אין קפידא ועסי' קכ"ד בסה"ג ס"ד וגם הביא בשם ס' ברכת המים בסה"ג ס"ו דדיעבד או שעה"ד כשר וגם בנוטל שכר ע"ש אך רו"מ העיר דלשי' הנו"ב דגט נקרי דין ודמי לד"מ וא"כ הרי בח"מ סי' ל"ג סי"ז וש"ך סקי"ז מבואר דאם העדים קרובים לדייני' פסול והאריך להביא ראי' נגד הנו"ב מתוס' גיטין י"ז ד"ה מפ"מ תקנו זמן בגיטין וכו' במ"ש משום מזונות א"צ זמן דיכולה לבקש ע"מ ולהביא לב"ד וכו' שמא לא יתרצו לבא וכו' והתם בנשואה דארוסה ל"ל מזונות ומבואר דא"צ ב"ד דאל"כ למ"ל ע"מ וגם מתוס' שם ע"ב ד"ה עד שעת נתינה כו' הביא גיטה לב"ד או לעדים וכו' מוכח כן וגם מרשי ד"ה עד שעת נתינה כו' מוכח כן וג"ז מיירי בנשואה דארוסה ל"ל פירי ובע"כ דא"צ ב"ד עכת"ד.
והנה בנידון כזה כבר הארכתי בתשו' והבאתי דברי הא"ז בשו"ת סי' תשמ"ה דמפורש דא"צ ב"ד ולשון של הרא"מ בתשו' הוא לשון הא"ז עצמו ואי' הוי ידע הנ"ב מזה הוי הדר בי' דכל חילו של הנו"ב רק לשי' הא"ז ובא"ז עצמו מפורש להיפוך וגם הבאתי מתשו' פ"י ח"א אהע"ז סוסי' ב' שכ' בפשי' דלא שמענו מעולם שיצריכו ב"ד בגיטין וכ"ה בתשו' פרשת מרדכי חא"ע סי' מ"ט ובהגהות פתח עינים מהחיד"א לערכין כ"ג דכמה רבנים מובהקים נהגו דלא כהנו"ב וגם בשו"ת אמרי איש א"ע סי' ס"ט העלה כן והבאתי מדברי הגמ"ר פ"ו דגיטין סי' תר"ז בשם רש"י דמוכח ג"כ דדוקא ע"י שליח דצריך קיום בעי' ב"ד של ג' אבל בעלמא לא וגם בשו"ת תוע"ר סי' ס"א דחה דברי נו"ב וכ"פ בשו"ת שו"מ מ"ד ח"ג סוסי' קכ"ב מ"ש בזה וע' בר"ש פ"ב דמקואות מ"ב בשם תוס' ואל יוכיח ב"ג וב"ח שפסולו בב"ד משמע קצת כהנו"ב אבל בקידושין ס"ו אי' שפסולו בשנים ובע"כ דכונת התוס' רק משום דהיכי דבעי' ב' עדי' צריך שיעידו בפני ב"ד והנה הנו"ב שם פי' דמ"ש בערכין כ"ג אטו כל דמגרש בב"ד מגרש ר"ל ב"ד מומחין אבל בפני ב"ד שאין מומחין צריכין לגרש והראיני בפי' רגמ"ה לערכין שם שפי' כן אבל מצאתי במלחמות בסוף מס' גיטין שהביא ג"כ מאמר זה ופי' כפשוטו דא"צ ב"ד כלל – ועכ"פ בנ"ד הגט כשר אלא שצריך לקבל העדים שנית בפני ב"ד כשר להם ולעשות מעשה ב"ד דלהגכ"ע לכ"כ צריך ב"ד כמ"ש הח"ס