להרב הה"ג וכו' מו"ה שלמה מעהר נ"י אבד"ק בראיולוב במדינת רומעניא
מכתבו הגיעני וע"ד מה שהביא קושיא בשם ח"א שתמה על שי' רש"י זבחים ק"ט: דשיעור פרס בשחרית ופרס בה"ע דקטרת הוא רק מדרבנן ומדאורייתא סגי בכזית וכ"ה במל"מ פ"ג מתו"מ ופי"ט ממעה"ק א"כ הוי אסור להקטיר בשבת אלא שיעור כזית דחז"ל לא תקנו להקל על ד"ת וא"כ איך קתני בברייתא דשס"ה מנים כנגד ימות החמה ושלשה מנים יתירים הא נשאר מכל שבתות השנים עד שיעור מנה ורו"מ נדחק להגיה בברייתא – הנה לענ"ד לק"מ דהנה הר"ן פ"ב דביצה בסוגיא דממלאה אשה קדירה וכו' הביא בשם הרשב"א דריבויא בשיעורא גם בשבת אסור רק מדרבנן והוא תמה עליו מהא דמנחות ס"ד גבי חולה שאמדוהו לשתי גרוגרות ואיכא ב' גרוגרות בשתי עוקצין ושלש בעוקץ אחד ומיבע"ל הי מייתינן ומסיק דשלש מייתינן דמיעוטי בבצירה עדיף ומוכח דבדליכא ריבוי בצירה אסור להרבות בשיעור מה"ת דאל"כ מאי מיבע"ל כלל כיון דריבוי בצירה אסור מה"ת ולכן העלה הר"ן דבשבת ריבוייא בשיעורא אסור מה"ת אבל ביו"ט אסור רק מדרבנן וטעמא משום דשבת דחויה הוא אצל פק"נ ולא היתרה לכן אסור מה"ת אבל ביו"ט שהותר בו אוכל נפש כל שבטורח אחד עושה תוספתו כמוהו ע"ש באורך והנה ביומא מ"ו ע"ב מבואר דבעבודה הותרה שבת ולא דחויה וטעמו מבואר היטב עפי"ד תה"א להרמב"ן דבק"ץ שזמנם קבוע בשבת וא"א להקריבם אלא ע"י מלאכה ואיננו בדרך מקרה והזדמנות לכן הותרה שבת לגמרי ועיין בשו"ת עט"ח חא"ח סי' ד' בישוב דברי הכ"מ פ"ב מה"ש בזה וא"כ גם הריבוי בשיעורו אין בו איסור תורה לכ"ע אלא מדרבנן וכיון דמדרבנן בענין שיעור פרס שפיר הותר להקטיר גם בשבת כשיעור ולא הי' אלא שלשה מנים יתירים וא"ש ולק"מ.